גבירותי ורבותי - אפי נצר! ומחיאות כפיים סוערות מקבלות את פניו בהיכל-התרבות, בבית-רוטשילד, ב"צוותא", במועדוני-סטודנטים, במחנות-צבא ובכל מקום אחר בו מתכנסים שוחרי-שירה בציבור. כי אפי נצר הפך למושג. מלחין, מחבר ומפיץ שירה בציבור. במעמדו הוא יחיד בארץ. אך לא באותם טרובדורים צרפתים בפרובנס של ימי-הביניים, שחזרו על פתחי-ארמונות ושרו אהבות-אבירים ועלילות-גבורתם - הטרובדור נצר חוזר על הפתחים בהם מתכנסים אנשים מכל שכבות העם ומכל הגילים: ילדים, נערים, בוגרים וקשישים. משתף אותם ומהנה אותם בערבי-תרבות עממית טובה. כל האולמות מלאים, ובאופן קבוע, ולא נשאר אדיש בתוך הקהל כשאפי מרים יד וקול ומזמין את הנאספים להצטרף אליו ואל האקורדיון שלו ולשיר את שיריו: ישנים כיין הטוב, רעננים ונעימים כביכורי-ענבים בטרם שחר - יחד מעלה אותם אפי בערבים המלאים שמחה והתפרקות. רוב נעימותיו של אפי עצמו מצטיינות בעממיותן והן נקלטות יפה ורוכשות לעצמן מקום מכובד בפסטיבלים ובמצעדי-הפזמונים, הן חוזרות ונשמעות במדורים רבים בשירותי-השידור: "כבקשתך", ד"ש עם שיר" ומעל גבי תקליטים רבים ומפי מבצעים שבצמרת. הקהל אינו נלאה מאפי נצר. אך לאפי רק שבעה ימים וערבים בשבוע והם אינם מספיקים לכל הפעילות אשר הוא מקיים ואשר ברצונו ובכוחו להוסיף. כי אפי אוהב את קהלו ומלא סיפוק מפעלו איך אינו יכול להוסיף ולהיענות לכל הפונים אליך. גאים אנו על שניתנה לנו האפשרות לשתף פעולה עם אפי נצר ולהגיש בזה לציבור הרחב את מבחר שיריו ופזמוניו.