“אנשים בררנים באוכל זו בעיה. אי אפשר להגיש להם כלום לאכול, כי תמיד תהיה סיבה למה לא: לא התבשל היום, מטוגן בשמן לא טרי, הרוטב של הדג לכלך את האורז, אז כבר לא, רואים את החלקים של הירקות בקציצה, מרגישים את הבצל במרק.עוד יותר קשה כשזה לא אנשים זרים, אלא ילדיך עצמך ובשרך. ואז את מוצאת את עצמך מפרידה מנות, טוחנת ירקות לעיסה, אבל לא ממש עיסה כי זה מגעיל, קוראת לבצל "הלבן של המרק", מחביאה עגבניות וגזר ומתנזרת מכוסברה.

עכשיו נניח שהבררנות לא מתבטאת באוכל, אלא בספרים. בתי הצעירה אוכלת בתיאבון בריא ובלי בעיות מיוחדות, אבל מפגינה בררנות מדהימה באשר לספרים שהיא מוכנה לקרוא. קשה לחזות מראש מה להביא לה מהספריה ולא יתקל בעיקום אף, מה היא תסכים להתחיל לקרוא, ומה לא תזרוק אחרי שלושה עמודים. בעיה. והנה דרך לפתור את הבעיה: חפשי בעצמך. זה מה שאמרתי לה, והיא הסכימה.

אז הנה, ספר שבתי הצעירה, תלמידת כיתה ו' בחרה בעצמה, ולקחה בעצמה מהספריה.

יפה, לא? לא כל כך.

כי היא הפסיקה לקרוא אותו אחרי שלושה עמודים. "יש שם ילדה שרוצה לכשף דברים רעים לשכנים שלה. אני לא אוהבת את זה".

טוב, אז היא לא קראה, לפחות אני לא אשמה שאין לה מה לקרוא. כי הספר דווקא מוצלח מאוד. מה יש בו? באמת יש בו ילדה שרוצה לכשף את השכנים. מעשה בשלושה ילדים: ליזי בת13, דן בן 10 ומקס בן 7, שגרים באנגליה במקום מבודד למדי, ואין להם חברת ילדים שקרובה אליהם. מה שיש אלה שכנים קשישים ורטננים שמעצבנים אותם מאוד. כל אחד מילדי המשפחה מתמודד עם בעיית המחסור בחברים בדרך משלו: מקס ממציא חברים דימיוניים, דן מסתדר בחברת עצמו, בונה דגמי מטוסים וגולש באינטרנט, וליזי... כן, ליזי מכשפת אותם. וזה אפילו מצליח לה. וזו עלילת הספר בעצם כי ליזי משתכנעת לפצוח בקריירה מבטיחה של מכשפה מוצלחת. נכון, זה לא מאוד יפה. אבל מאוד חינני ואמיתי.

וכמה מילים על התיישנות. הספר הזה ישן מאוד. נכון שילדים הם ילדים תמיד, ולא משתנים כל כך מהר, אבל העידן שלנו דווקא כן. וכך ספר שיצא לאור בשנת 2001 נראה מיושן עד מאוד מבחינת מוצרי הצריכה שליזי חומדת לעצמה, ומבחינת התיאור של מה זה אינטרנט ואיך בעצם מתחברים אליו. אני חלק מההיסטוריה הזאת - למדתי קורס אקדמי בשם "האינטרנט ושימושיו" בשנת 1996, והוא זיכה אותי בנקודות לתואר. באמת. אז פחות מפריע לי. אני מניחה שלילידי, נניח, שנת 2005, כמו בתי הצעירה, זה ייראה יותר מוזר.

ובשורה התחתונה - חינני וקסום בהחלט.”