הספר, שכבר הוגדר באירופה כיצירה הספרותית המבריקה והמעוררת ביותר של אוריאנה פאלאצ`י, ``מכתב לילד אשר לא נולד``. הוא מונולוג טראגי, אשר בו בוחנת המחברת סוגיה, שימיה כימי האנושות: האם יש להעניק חיים חדשים או לחסכם.
במרכז היצירה נמצאת אישה, המתייחסת לאמהות לא כאל חובה אלא כאל תוצר של בחירה אישית, תוך הדגשת האחריות שבחירה זו מטילה עליה להשיב לשאלה הקשה: האם הרצון שלה לאמהות הוא הצדקה לכך שהיא תכפה חיים על ולדה? המונולוג מתפתח למעין התוודות עצמית על דעות בתחומים שונים, ובאמצעותו מדברת המחברת על בעיות, המעסיקות את רוב הנשים החיות היום בחברה המודרנית.
הקוראים, מתוך הזדהות שבקריאה, יגיבו בצורות מגוונות מאוד: יהיו כאלה שיראו בספר חוויה פילוסופית, אחרים רומנטית; יהיו, שיחושו כי יש בו הצהרות על החברה בה אנו חיים מנקודת מבט סוציולוגית, ואילו אחרים יחושו את החוויה של הכניסה אל מסתרי הנפש. יהיו גם רבים שיתווכחו עם עצם הדעות המובעות בספר, ואילו אחרים יזדהו איתו. כך או כך - הרי זו חוויה רגשית ומחשבתית.
אוריאנה פאלאצ`י, מוכרת כיום בעיקר כמראיינת מעולה, אשר ראיינה בצורה יוצאת דופן אישים שונים באירופה ובארה``ב.
היא נולדה בפירנצה, למשפחה, שבה עוד שלוש בנות מלבדה. ההכרה שלה עם עולם העיתונות החלה עוד בימי נערותה, אשר עבדה בתפקידים זוטרים בעיתונו של דודה.
מוראות מלחמת העולם השניה והתקופה הפאשיסטית באיטליה השפיעו עליה מאוד, במיוחד מאחר ואביה היה אנטי-פאשיסט, ובעקבותיו היתה גם היא פעילה בארגונים אנטי-פאשיסטים. פעילותה המחתרתית וסיבלה מן האווירה של התקופה ההיא, גרמו בה שינאה רבה למלחמה ולהרס, ומשפיעים על אורח מחשבתה וכתיבתה עד היום.
למרות שהיא מבלה הרבה מזמנה בנסיעות, הרי היא רואה את ביתה בקיאנטי, עם הוריה ואחיותיה. מעולם לא נישאה ולא הרתה.
לרוב ספריה אופי ביוגרפי והם כתובים תמיד בגוף ראשון. ביניהם יש לציין את ``המין המיותר``, ``פנלופה במלחמה``, ``אנטיפטים``, ``אם השמש מתה``, ``שום דבר אינו כך``, ``ראיונות עם ההיסטוריה``.