“"או אז הוא יוכח שדיוניסוס הוא אל ממש, ולאדם אין אל נורא כמותו, אך אין ענוג יותר."

דיוניסוס אולי מצטייר לאדם הממוצע כאיזה שיכור חביב, אבל ביוון העתיקה הוא היה אל פרוע ושערורייתי ביותר.
התקבלות הפולחן שלו ביוון הקלאסית המיינסטרימית ארכה זמן לא מבוטל, למרות שסגדו לו בתרבות המיקנית שקדמה לה. כך למשל הוא לא מופיע בכתבי הומרוס בניגוד לרוב המכריע של האלים האולימפיים, ואימוצו כאל אולימפי וייסוד טקסי הסגידה לו בפוליסיות של יוון היה תהליך מורכב.
למה בעצם?

ובכן, דיוניסוס הוא אל פראי שמייצג בהרבה מובנים אנטיתזה לכל הסדר החברתי של הפוליס; יש לו מאפיינים אנדרגוניים ("נכרי דמוי נקבה", הוא מכונה במחזה הזה), הוא מטשטש גבולות מעמדיים, הוא ממוצא ברברי (סבא שלו בא מפיניקיה ליוון), חי שנים רבות בקרב הברברים (שלפי המסורת היוונית סגדו לו לפני היוונים), לועג לסדר המגדרי של הפוליס עם כוהנותיו המשוחררות, לועג לציביליזציה ולגבולות אדם – טבע עם הפולחן הבקכי שלו במרומי הרים ובהתנהגות חייתית.
דיוניסוס הוא אל משחרר מכבלים (כפי שאנו רואים במחזה..), נזיל וחמקמק זהותית, ובעיקרון האויב בה"א הידיעה לחברה מוגדרת, היררכית ומסודרת כמו הפוליס היוונית.
מכך ההשערה הרווחת כיום היא שדיוניסוס היה בתחילת עידן הפוליס אל של אנשי השוליים, עד שבהדרגה הוא הותקן \ התקבל כאל גם לאנשים הנורמטיביים יותר.

היצירה הזו פחות או יותר מתארת את המציאות ההיסטורית של ההתמודדות המורכבת של היוונים עם דיוניסוס וקבלתו; דיוניסוס חוזר ממסעותיו באסיה לעיר הולדתו תביי יחד עם קבוצת בקכות (התואר של עובדות דיוניסוס), אבל בתביי מסרבים לקבל אותו כאל ואף משמיצים את אמו המנוחה בטענה שהיא כיסתה על ניאוף שלה בשקר שבנה הוא צאצא לזאוס.
דיוניסוס מתכנן נקמה אכזרית בעיר עד אשר הם יסגדו לו, ומתחיל בלשגע את כל נשות העיר ולשלוח אותן להרים לסגוד לו בטירוף חושים.

זה מחזה מעולה. כנראה הטוב ביותר מהמחזות היוונים שקראתי עד כה (צמוד ל"מדיאה".) העיסוק במהות הדיוניסוסית, ההתמודדות של הכוחות המסורתיים איתו, בין תיעוב לזר המאיים לבין סקרנות ותשוקה שהוא מעורר, והמסר הסופי היפהפה שצריך להכיל את הסתירות, המורכבות והמבט הביקורתי בסדר במידה מסוימת, אחרת מרוב הדחקה אתה תתפוצץ ותלך לשיא הקיצוניות של האנטיתזה ותכלה את עצמך.. גאוני, פשוט גאוני.

מזמורי המקהלה יפייפיים, הסוגיות מרתקות ומנותחות בחכמה רבה, ולכל המחזה יש את הססגוניות ואי השגרתיות שמאפיינים את דיוניסוס עצמו.

9 \ 10 אגב, התיאטרון היווני נוצר במקור לכבוד חגיו של דיוניסוס, רוב מכריע של המחזות ביוון העתיקה נוצרו להצגה בפסטיבלים לשמו, אז הוא גם אל התיאטרון, ויש בכך עוד מימד מעניין למחשבה.”