“שלוש פעמיים הושאל הספר מהספריה והוחזר כלעומת שבא ,כי ספרים אחרים דחקו את תורו להיקרא .ברביעית-הוא נלקח מעבר לים ואכן היה כדאי להתעקש .
הספר הינו רומן היסטורי על מאורע אמיתי -מלחמת קאנוּדוֹס שקרתה בברזיל ב -1897,והשאירה חותם תודעתי היסטורי במורשת הלאומית של המדינה .
הרקע ההסטורי:עליית שלטון הרפובליקה ,ביטול המונרכיה ,ביטול חוק העבדות, הפרדת הדת מהמדינה והחלשת כוח הכנסייה .המהלכים ההיסטוריים הללו גרמו לקרע לאומי ,פוליטי,כלכלי וחברתי בין מדינות הדרום המתועש והעשיר שאמצו את עקרונות הרפובליקה ,לבין מדינות הצפון הנחשלות, בעלי האחוזות האגרריות שנשענו על כוח העבדים,ואיבדו מכוחם הכלכלי הפוליטי והשלטוני,וכגורם שלישי - צבא אשר מצא עצמו חסר תעסוקה וחסר תקציב,שקציניו הבכירים צידדו ברעיונות הרפובליקה וחיפשו הצדקה לקיומם ולחידוש מלחמות.
מלחמת קאנוּדוֹס הייתה עימות צבאי שהתרחש בשנים 1896 - 1897, בין צבא ברזיל וקבוצה של כ-30,000 מתיישבים שהקימו לעצמם מושבה עצמאית בשם קאנודוס, במדינת באהיה שבצפון מזרח ברזיל. ממשלת ברזיל ראתה במתיישבים מורדים אשר מעוניינים להפיל את הרפובליקה ולהחזיר את המלוכה והכנסייה ,ועל כן השקיעה מאמצים רבים במלחמה בהם, למרות הימצאות ההתיישבות בקנאדוס במקום נידח,שומם,חסר נקודת חשיבות כלכלית ו/או אסטרטגית. .
בראש המתיישבים היה מטיף תמיהוני
[המכונה בספר היועץ } שהיה נודד ברחבי מדינת באהיה . בדרשותיו היה בעד ביטול העבדות ,לכן קומם עליו את בעלי האחוזות במקום. עם ייסוד הרפובליקה ומשהוכרז על ניתוק הדת מהמדינה ועל קיום נישואין אזרחים ,יצא כנגדם ,וסחף בדרשותיו את ההמונים הנבערים שהדת הקתולית שיחקה תפקיד ראשי בחייהם ולא ידעו או הבינו דבר על הרפובליקה ורעיונותיה החדשניים.את המסכנים ,המוזרים והיוצאי דופן שבחברה:גברים ,נשים וילדים שלא מצאו מזור ואישור למקומם - כ-בני אדם בגלל היותם חריגים פיזית ,נפשית ,חברתית מצד החברה "הנורמלית". אליהם הצטרפו כנופיות -שודדים אכזריים,סוחרים,ובעלי מקצועות . .
המאורע הספיציפי שהצית את המלחמה היה הסתת היועץ כנגד גביית מסים, תוך שריפת התקנות שפורסמו בעניין,ואי ציות להינשא בנישואים אזרחיים .שמע הטפותיו ומעשי המרד כנגד שלטון הרפולקני ובעלי אחוזות העבדים ,הגיעו לאוזני הרשויות שתגובתן לא איחרה לבוא .
שלוש משלחות צבאיות שמנו מאות ואלפי חיילים במצטבר ,כלי -נשק ,תותחים,ואספקה נגפו ע"י עשרות אחדות של קנאים -דתיים שהיו מצויידים בכלי מלחמה פרטימיטיביים ובטקטיקת מלחמת עורמת -גרילה ,בהנהגת ראשי -כנופיות השודדים. החיילים,הקצינים והגנרלים -נשחתו,סורסו ועוונו ,דבר שהלהיט את רוחות המלחמה במדינה ואי יכולת הבנה איך צבא חזק לא יכול לנצח קומץ קנאים דתיים ונבערים. רק המשלחת הרביעית המסיבית מכולם ולאחר שלוש שנים רצופות של מלחמה הצליחה בכך,אולם בהתנייה היסטורית מסויימת.
מה שהכריע לבסוף את המערכה היה מותו של היועץ מדיזנטריה , ושהוסתר על ידי מקורביו במשך ימים מספר,כדי שימשיכו להלחם - נושא הכניעה לא עלה בשום אופן.
הצבא הצליח להכנס לעיירה ,תוך ביצוע מעשי זוועה והשחתה בנשים הילדים והגברים שנותרו .קאנודוס נחרבה עד היסוד, לפני הריסתה נספרו כל הבתים, כ-5,200 במספר וכך הגיעו לחישוב שמספר תושביה בשיאה עמד-בין 20,000 ל 30,000 תושבים. גופתו של היועץ נמצאה קבורה בבקתת מגוריו הוצאה מקברה ,ראשה נכרת ונשלח לסלבדור לבדיקה בפקולטה לרפואה, שם הוא גם הוצג לראווה עד לשריפה שפרצה במקום ב-1905.
למאורע הזה -קיומה של קהילת -קאנודוס ,התופעה שהיא ייצגה והמלחמה בה,נולדה מורשת היסטורית ,שיש עליה פרשנים היסטוריים .מהתזה שאמרה כי זה היה ניסיון לשמר את כוחה של הכנסייה הקתולית כנגד כוחות המהפכה האזרחית הרפובליקנית ברחבי אירופה ובד.אמריקה ,דרך- ניתוח סוציולגי שבו נטען כי הייועץ דגל ברעיונות של חברה אוטופית כלכלית ומעמדתית.
הדעה העיקרית והמקובלת היא -לראות בקאנודוס אחת מהתנועות המילינאריות ששטפו את ברזיל במאה ה-19 וה-20. המילינאריזם כפי שהוא התבטא בקאנודוס הגיע כתוצאה ישירה של חוסר היציבות שפקד את האזור. ביטול העבדות, סילוק המונרכיה, כינון הרפובליקה ויובש הגשמים הגדול של שנות ה-70,גרם לערעור כל היסודות של החיים במדינה. כתוצאה מכך קל היה לתושבים העניים והבורים לקבל את הרעיון של סוף העולם.לא רק זאת אלא שגם לכנסייה הקתולית כמעט ולא הייתה נוכחות באותם אזורים נחשלים כגון קאנודוס, מה שנתן כר פעולה נוח למטיפים משיחיים כמו היועץ. משהחלה התקפת הרשויות על קאנודוס רק התחזקה התחושה שזו המלחמה שלפני סוף העולם. למרות טענת היועץ שהוא אינו המשיח הייתה לאישיותו משקל חשוב בדומה לתנועות מילינאריות אחרות. הדמות הכחושה, הלבוש הבלוי ובייחוד הדיבור בשפה אותה הבינו כולם הביאה לקאנודוס אלפי תושבים שרצו להצטרף לקהילה המשגשגת (במושגים של באהייה). בהגיעם לשם הם התרחקו מהעולם החיצוני, שהפך יותר ויותר חילוני,וכך רעיונות מילינארים שהסתמכו על כתבים נוצריים מצאו דרכם אליהם.
יוסה ורגס לקח את המאורע ההיסטורי הנהדר ,המופלא הזה ורקם לתוכו עלילה שבה משתתפים שפע של דמויות רב -גוניות: מרתקות ,שנואות,מגוחכות אנושיות ,מתמיהות.אולם יותר מכל בתיאורי התובנה ,התחושות, הרגשות של האנשים שהוקאו והוקעו מהחברה "הנורמלית" ומצאו את תחושת האושר וההכרה האנושית בהם משנתקבלו תחת כנפיו של אותו יועץ סהרורי דתי קנאי וקהילתו. אפשר היה לחוש בכל דמות ודמות את תרומתה לעלילה ולסיפר ,כולל בשמותיהם המוזרים :"המבורך הקטן" ,"האריה מנאטובה" ,"הגמד","האשה בעלת זקן "ועוד.אין רגע דל ברומן הזה בתיאורי הקרבות הברוטליים עד לתיעוב פיזי .
הספר פורסם ב-1981, תורגם לעברית ב-1987 ע"י יואב הלוי.
משכך לקרוא היום את הספר בעברית יש בו הרבה מהאנכרוניזם בבניית המשפטים והמילים ולא פעם הוא מציב אתגרי סבלנות בקריאה .
כריכת הספר -יפה משמעותית בעיני מי שקורא את הרומן .שכן מדובר באחת הדמויות המרכזיות בעלילה:העיתונאי קצר -הרואי ,החלוש ,העירוני,ההססן,המצטרף לגנרל המשלחת הצבאית השלישית ,ע"ג סוס ועליו שולחן כתיבה קטן ,ניירות ,נוצת קולמוס,ודיו המתאר את הקרבות המזוויעים ,הגנרלים היהירים, החיילים המסכנים, בעלי האחוזות המנותקים,הפוליקאים הערמומיים,וכשנשבה - את אנשי קאנודוס המחזיקים בכל כוחם ואמונתם בשרידי הקהילה ,ואת האהבה אשר מצא שם כנגד כל הסיכויים.
מסתבר שלכל אומה יש את "המצדה " שלה בגרסה כזאת או אחרת שעליה נבנת מורשת היסטורית.
אהבתי ,הוקסמתי,רותקתי.”
