"אין האדם, אלא תבנית נוף קרקע מולדתו", שר משוררנו שאול טשרניחובסקי. ואין ראיה חותכת לכך, כי אמנם אמת נכון הדבר כספר זכרונותיה של כסניה, ילידת מחוז-ילדותו של טשרניחובסקי – חוף הים האזובי, דרום רוסיה – בת עם נכר שדבקה באומתנו ובמפעל המהפכה והבנין שלנו, כרות בשעתה. כל הרוצה להבין, לדעת ולחוש בפועל ממש מה הקרקע, מתוכו צמחו מקדשי שם ולוחמי מהפכה ברוסיה, מקרב בני-ברית ומתוך שאינם מזרע ישראל, חלוצים ומגשימים, "קרימצ'אקים" שנחלצו בעקבות טרומפלדור למפעל המהפכה והבנין שלנו, הקרקע, ממנו צמח מחנה אחיו של יצחק שדה, אבי הפלמ"ח – יקרא בספרה הנעלה של חברתנו הדגולה כסניה, בת לוייתם הנאמנה של משה בילינסון וב.כצנלסון ז"ל ובעשרים וחמש שנות חייה האחרונות חברת קבוץ נען ואשר שם גם הובאה למנוחת-עולמים.
