“קרוב לחצי מהספר קראתי כבר לפני כמה ימים ואח"כ הספר לא היה אצלי. אמש לקחתי את הספר רק כדי לקרוא כמה דקות לפני השינה וכשהתחיל להאיר היום הנחתי אותו מהיד עם סיום הדף האחרון, כשכל היום אני רק חושב על הספר ועל השאלות שהוא מעורר. ספר מדהים, מעורר מחשבה רבה, עצוב ונוגע ללב שגם כתוב מעולה. לא לחינם זה אחד הספרים שהכי נקראו והכי השפיעו בכל ההיסטוריה.
הספר מתאר בצורה מושלמת את הרע שבעבדות גם אם היא אצל האדון הטוב ביותר שיש, מה שהיה בין הגורמים לשחרור העבדים ולמלחמת האזרחים האמריקאית, אך כלל לא ברור שזה היה כדאי. למעשה מלחמת האזרחים הייתה מלחמה אכזרית ואיומה מאין כמותה שנהרגו בה 600,000 בני אדם (ביניהם עבדים רבים שנלחמו לצד הדרום מרצונם) ונעשו בה זוועות ופשעי מלחמה שלא יאמנו, וכל זה בשביל שחרור העבדים דבר שהיה קורה בכל מקרה תוך עשרות שנים לכל היותר.
מלבד זאת שחרור העבדים ללא כל שיקום לאותם אנשים גרמה לעבדים עוול שייתכן שהוא גדול מהעבדות עצמה. הם נזרקו לרחובות ללא פרנסה וללא עתיד, ללא חינוך וללא מוסר מה שגרם לנזק עצום להם ולעם האמריקאי שספיחיו קיימים עד היום.
אם באמת היו רוצים את טובת הכושים לא היו משחררים אותם ביום אחד אלא דבר ראשון נותנים להם זכויות שהיו מגינות על חייהם, מונעות את עינויים ואת הפרדתם ממשפחתם. וגם היו דואגים שילדיהם ידעו קרוא וכתוב ושאר לימודים (לפחות ברמה בסיסית) וכך תוך דור או שניים היו העבדים משתחררים כשעתידם לפניהם. אך את הפוליטיקאים לא עניין כלל העבד הכושי המסכן אלא ההון הפוליטי שאפשר לערוך על גבו, ואם זה נראה מוסרי מה טוב... ובקיצור הפוליטיקאים של אז היו מאותו זן של הפוליטיקאים של היום.
הספר מעורר מחשבות גם על המצב כיום שהע(ו)בד הוא היוצר ופעולתו שווה הון אך את הרווחים עושה המעסיק בעוד העובד מקבל משכורת רעב, מה שבעצם ממשיך ברמה מסויימת את העבדות אם כי באופן חלקי ובזוועות פחותות.
ספר חובה.”