זהו סיפור חייה וקורותיה, מגיל שש עוד שישים, של נערה (שהיא נערה ברוחה גם בזקנתה) החיה את חייה באנגליה ואמריקה של המאה השבע - עשרה; נערה בת המעמד הנמוך ביותר - בתה של זונה - גנבת וחסרת אב רשמי, שנולדה בבית הסוהר ונמסרה לטיפול בידי הקהילה. משנות ילדותה המוקדמות היא מצליחה להפיק את הטוב ביותר האפשרי מכל פגע ואסון המתגלגלים על ראשה. קלת - דעת וחביבה ביחסה אל גברים, נוקשה ומעשית בענייני כספים, היא "מרחפת מגבר אל גבר כמו דבורה המבקשת לה צוף בין הפרחים". עצמאית ברוחה, היא מקיימת עם כולם יחסים הדדיים של קח ותן, ואינה מתחשבת בכללי החברה, נוהגיה וחוקיה, וגם לא במצפונה - היא, אלא רק נענית לצרכיה המידיים. היא נישאת לגברים רבים בזה אחר זה, בלי שתטרח להתגרש מבעל קודם כדי להינשא לחדש. היא אינה מתביישת לקבל טובות הנאה ממאהביה, אף כי את מקצועה וייעודה היא מוצאת בגנבה. עדך שלבסוף, לאחר שנתפסה ונדונה, היא מגיעה בעזרת אופיה והמזל הטוב אל המנוחה ואל הנחלה. סיפורו של דיפו הוא שוטף, קל, משעשע, ואפילו מלמד מוסר השכל למי שמוכן ללמוד אותו. מאתיים שנה לפני פרויד מצליח דיפו להבין היטב לנפשם של גיבוריו וגיבורותיו, מתאר אותם בחיבה ואהדה, אף אם לא מתוך הסכמה עם מעשיהם החוטאים לחברה - כשהוא מבין את חטאה של החברה כלפיהם. מקריאת ספרו של דיפו אפשר ליהנות, וכמו כן ניתן לראות בו "מייצג נאמן של תקופתו, אנשיה, עלילותיה וספרותה".