רולף יאקובסן (1907-1994) נחשב למחולל המודרניזם בשירה הנורבגית ולאחד המשוררים הגדולים של המאה העשרים, בשורה אחת עם צ´סלב מילוש, זביגנייב הרברט, מירוסלב הולוב וטד יוז.
יאקובסן החל את דרכו כפוטוריסט, שהכניס לשירה רכבות, גשרים ותופעות טכנולוגיות אחרות, אך עם הזמן הפך לביקורתי כלפי השתלטות הטכנולוגיה על החיים ויש הרואים בו את ה"משורר הירוק" הראשון שת ארצו. וכך הוא כותב:

קדמה
- - - מה שלא נעשה
המכונות
רק מעבירות את הרעב לקומה גבוהה יותר,
עכשיו הוא שוכן בלב.

שיריו של יאקובסן חדים, ישירים ורבי עוצמה; הם עוסקים בבעיות הגדולות של הקיום: הקשר לנוף הגאו-פיזי, נורבגיה של עובדי האדמה, הילדות, האהבה, הזיקנה והמוות. מיוחדים ויפים הם שיריו על מות אשתו, וכן השירים על עולמם ההולך ונעלם של חוואים מבודדים בארץ הרחבה והיפה השוכנת בצפונו של כדור העולם.