במהלך לימודיה נחשפה רינה שקדי-כהן למעמדה הפרובלמאטי של האישה בתחום ההלכה היהודית ובתחומי החיים השונים בארץ ובעולם. "מחד אישה היא מלכה ומאידך היא שפחה" מציינת שקדי-כהן ומוסיפה "לכאורה יש לה זכויות יתר ומאידך נלקחו ממנה זכויות בסיסיות". תוך כדי לימודי המגדר נתקלה רינה במשפט "דרש רבי עקיבא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו בני ישראל ממצרים" מכאן החלה לחקור אודות הנשים עליהן דיבר רבי עקיבא.
המסורת הכתיבה בסדר ליל פסח תפקידי מגדר ברורים. הנשים ממונות על המטבח והגברים על ניהול הסדר. ה"הגדה המשפחתית השוויונית" היא אותה הגדה מסורתית, אליה צורפו דברי חז"ל, דברי חסידים ואנשי קבלה שרקמו אגדות וסיפורים סביב הנשים האמיצות שגאלו את העם היהודי ממצרים.
"האם נשים לא היו שפחות? האם בניהן לא הושלכו לייאור? האם הן לא הלכנו במדבר ארבעים שנה וסבלו כמו הגברים בחום ובקור?" שואלת שקדי-כהן ומוסיפה, "אני סבורה שהנשים סבלו יותר. הן אלה שילדו במדבר, טיפלו בתינוקות, בישלו, כיבסו ודאגו לכל צרכי המשפחה. הנשים הן הגיבורות האמיתיות למודות הסבל ובעלות התושייה".
"כולנו מכירים את שירי פסח אך רובנו איננו יודעים מדוע שרים שירים אלו, מה פשרם וכיצד הם שייכים לחג זה. בהגדה שלי ניתן למצוא ליד כל שיר את הרקע, ההסבר והפרוש שלו כמו-כן את השירים הללו ניתן לשמוע בדיסק המצורף להגדה" מציינת שקדי כהן.
ההגדה המסורתית כתובה בלשון זכר, עבור גברים. על מנת ליצור איזון, ב"הגדה המשפחתית השוויונית" הוסיפה רינה שקדי-כהן את המקבילה הנשית, לדוגמה "אחד חכם ואחת חכמה". בנוסף דאגה לפרש ולתרגם את המושגים והמונחים מארמית. כמו-כן ה"הגדה" מעוצבת כאלבום, ובו מקום מיוחד להוסיף מדי שנה תמונה משפחתיות כמזכרת מהסדר, על מנת להפוך את ליל הסדר לחוויה משפחתית ייחודית.