רומן ייחודי זה מציג דיאלוג בין שתי גיבורות ראשיות המחפשות את דרכן אל העולם. רות העוזבת את בית הוריה לביתה של סבתה המנוחה בכפר ומעצבת את עצמה מחדש באמצעות מערכת יחסים עם סופר מבוגר ממנה, ואנה הכלואה בביתה עד אשר היא נכנסת להיריון ואין לה בררה אלא לצאת לעולם.
"את מגלה לי את השגיאות שבך?" שואל רציני "והעיניים שלי? נופלות?" בודק בדאגה כמו הייתי מראה, ומשקרת שלא. עיניים שקועות חכמות, כמטריות מסוככות מן הגשם.
"אני נראה אחרת משזכרת?" ולא עונה שפניו רחבות ומשומשות כמו נגזרו מהר האבנים שבפאתי הכפר, ושערותיו מאפירות ושהוא הגבר היפה ביותר שראיתי.
"יש לי קויים קשים בפנים" מעביר ידו על עצמות לחייו.
"ולי שם קשה. כמו עצירה פתאומית. רות."
ספר זה לוקח אותנו אל מקומות שאליהם לא הגענו בעיר ובכפר ולעומקים בנפש הגיבורים המשרטטים את הרשתות העדינות של אנושיותנו. כל אחד מאתנו יכול לומר שהוא עצמו היה רות או אנה ואולי שתיהן. התשתית הרעיונית הייחודית והשפה השירית והמוקפדת מבטיחות שעות של הנאה ושל התבוננות עצמית מתוך קילוף רבדיו של הספר, רבדים המזמינים לקרוא בו שוב ושוב.