הנוסעים שיצאו למסע אל המזרח במאה ה-19 לא השתהו בירושלים.
היא נראתה בעיניהם עיר "ארורה".
אבל היו סופרים אחרים שהחליטו בכל זאת לבקר בה ולהעלות על הכתב את רשמיהם כיומני מסע. ביצירות המופת שפירסמו במהשך ייסדו סופרים אלה, בהם שטובריאן, פלובר, גוגול, מלוויל, טוויין ואחרים את סגנון הכתיבה ה"חזותית".
סגנון זה עולה בקנה אחד עם התפישה שפותחה באותו זמן על-ידי ציירים דגולים כמו טרנר, סזאן ורודן, ובאמצעים הטכניים שפותחו אז, כמו הפנורמה והצילום.