בנה של דניאל מזרחי נפצע קשה בתאונת דרכים זמן קצר לפני שמלאו לו 13, עת שחצה כביש סואן שלא במעבר חצייה. יום יום תיעדה דניאלה ביומנה את סיפור פציעתו ושיקומו של הבן, אשר נותר פגוע ראש, ובמקביל - את סיפור המשפחה, שעברה טלטלה קשה וטראומתית.
תוך חשיפה אמיצה ומרגשת, מתארת דניאלה כיצד במסירות אין קץ ובחוזק נפשי בלתי נפתס האי מעניקה טיפול מסור, אוהב ובלתי מתפשר לבנה הפגוע, ובד בבד, נאחזת בחיים בציפורניה, מתעקשת על אחדות המשפחה ומנסה בכל כוחותיה לשמר את שיגרת חייהם ואת בריאותם הנפשית.

"בני מלפני התאונה ובני שאחרי התאונה - שמיים וארץ. השוני הזה עושה לי את החיים כל כך קשים, ולאנשים מבחוץ קשה להבין את הבעיה. קשה לחיות עם המצב החדש, קשה עוד יותר להשלים עימו. שאלת ה´מה יהיה?´ חותכת באוויר כל העת. הכאב קשה מנשוא. מה יהא גורלך? מה יהא על עתידך? אני שואלת ואין מענה.
הקושי האמיתי שלנו היום ממוקד באותן ציפיות ותקוות שיש לנו לראותך כפי שהיית קודם. אנו חיים בסרט שלא רצינו להיות בו או לצפות בו, מעולם לא קנינו כרטיס כניסה אליו ובוודאי שלא ציפינו שניראה גם הצגה שנייה. מאחר שהוכנסנו אל ליהוק הסרט הזה בכוח, אנו חיים בציפייה לשינוי בתסריט הלא כל כך נעים הזה."