בקפיצה מעל לגדר, ברח הילד. הוא סירב להתכרבל בחמימות שמספקת ההשתייכות לרבים.
היה בטוח שמעבר לגדר מצפה לו ההצלה, אך שמחת הבריחה הייתה קצרת מועד. עוד לפני שנתחו רגליו מעבר לגדר כבר ידע שהוא קופץ אל הלא נודע וכי מעתה יהיה אסיר נמלט,נרדף.

במחסה שהעניקו לו אנשים בבריחתו, לא זכה לחום שהעניקה לו פרוותו של כלב שבמלונתו חסה. לא יכול לסמוך על איש עד שאחזה בו ידה של אסתר. היא ספה אותו אל ביתה ואל חיקה ולא אוותה להיפרד מעליו גם כשאסרו אותו הז´נדרמים. רק אהבה עזה מסוגלת להניע נערה לעלות מרצונה בעקבות אהובה אל קרון הבהמות הדחוס בבני אדם.

על רציף פריקת האסירים במחנה, בהמולת פקודות החיילים, נביחות הכלבים המאיימים וזעקות השבר של האסירים, רגע לפני שהפרידו ביניהם, ערכו ג´יורי ואסתר את טקס כלולותיהם.
"אל תשכחו אותי!" צעקה אליו אסתר כשהפרידו ביניהם החיילים.
"לעולם לא!" השיב לה ג´יורי בצעקה.
ואמנם, הם חיפשו נואשות איש את רעותו אחרי המלחמה, אבל בסופו של דבר נואשו ופנו איש לגורלו.

ואף על פי כן הגורל לא ויתר על ההזדמנות לתעתע. האם ישובו וייפגשו? איך? עד היכן מגיע כוחה של אהבה?

פול סולומון הוא אחד מסופריה החשובים של הונגריה. פרסם קובצי סיפורים, רומנים ומחזות שזכו להצלחה בהונגריה וחלקם תורגמו ללשונות אחרות. בעברית ראה אור ספרו בית-ספר לחלומות.
נולד ב-1930. בשנות השבעים הגיע לארצות-הברית ואחר-כך עלה לישראל.

שם הספר
בית ספר לחלומות
בית ספר לחולומות