בן ציון זיסרמן-גולד נולד וגדל במשפחה חסידית בפולין בתקופה שבין שתי המלחמות. בתקופת מלחמת העולם השנייה הוא שרד את מחנות הריכוז וברח מאחת מצעדות המוות סמוך לסופה. בראשית שנות החמישים הגיע לארצות הברית ושם הוסמך לרבנות בסמינר התיאולוגי היהודי בניו-יורק. במשך כשלושים שנה שימש רב ומנהל בית הלל באוניברסיטת הרוורד ושם מילא תפקיד מכריע בעיצוב וטיפוח זהותם היהודית של מאות רבות של סטודנטים.ספר זכרונותיו בחר הרב גולד שלא להתמקד בשואה. פרקי הספר מתארים היבטים שונים של החיים היהודיים בפולין מנקודת המבט של ילד ושל נער הגדל במשפחה מסורתית. בין השאר הוא מתאר את חוויות השבת והחגים, הן בחוג המשפחה הן בבית הכנסת; את הלימוד בחדר, בישיבה ובבית המדרש; את חינוכן של בנות המשפחה; מפגשים עם חסידים ואדמו"רים מכאן, ועם מוסרניקים מכאן, ועוד. בסוף הספר הקדיש המחבר פרק לסיפור הבריחה שלו ופרק אחר לתהליך השיקום של זהותו היהודית לאחר המלחמה.כאמור, כל אלה מתוארים מנקודת המבט של בן ציון הילד ושל בן ציון הנער. ואולם, נקודת המבט של המספר הבוגר, המתבונן בחוויות ילדותו ונעוריו מבעד לעדשה הרפלקטיבית של אדם מפוכח ועתיר ניסיון חיים, נוכחת אף היא ומלווה את סיפור הזיכרונות בהארות ובתבונות המפרשות ומפענחות אותם בבחינת חכמה שלאחר מעשה.