חֹלֶד דּוֹאֵג לְאַרְנֶבֶת, חֲבֶרְתּוֹ הַטּוֹבָה. הוּא לֹא רָאָה אוֹתָהּ הֲמוֹן זְמַן, כִּי הַגֶּשֶׁם יָרַד לְלֹא הַפְסָקָה וְאַף אֶחָד לֹא יָצָא מֵהַמְּחִלָּה שֶׁלּוֹ. 
 אֲבָל לְחֹלֶד יֵשׁ דֶּרֶךְ מִשֶּׁלּוֹ לָצֵאת לְבִקּוּר. הוּא לוֹקֵחַ אֶת חֲבֵרָיו 
קִפּוֹד וּסְנָאִי לְהַרְפַּתְקָה מִתַּחַת לָאֲדָמָה, וּמֵבִיא לְאַרְנֶבֶת אֶת הַמַּתָּנָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם.


הַמַּתָּנָה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם הוּא סִפְרָם הָרְבִיעִי שֶׁל ג'וֹנָתָן אֶמֶט וּוָנֶסָה קַבָּן, יוֹצְרֵי הַסְּפָרִים הָאֲהוּבִים לְהוֹרִיד אֶת הַיָּרֵחַ, אֵין כְּמוֹ בַּבַּיִת 



ויַהֲלוֹם בַּשֶּׁלֶג, שֶׁנִּבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.


מִן הַבִּקֹּרֶת עַל סִפְרֵי הַסִּדְרָה:


"עָדִין וּמְחַמֵּם לֵב" - שֹׁהַם סְמִיט, טַיְם אָאוּט


"מְהַנֶּה בִּמְיֻחָד" - רַן בִּן נוּן, יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת


"מֻמְלָץ!" - תָּמָר אַלְפִיָּה, הוֹרִים וִילָדִים