“אני אפתח בגילוי נאות ואומר - עומר קינמון הוא חבר שלי. לא חבר קרוב, אח-נפש, אבל אני מכיר אותו.

Having that said...

עטלפים פונים שמאלה הוא הספר הראשון של מיסייה קינמון שנכתב כשהוא היה בן 19 (כך לפחות אני הבנתי).

העלילה עצמה מאוד משעשעת ומעניינת, ומדברת על תרבות השוליים האנארכיסטית שאליה משתייך המספר. על אף שיש בספר רדידות מסויימת, ניתן לומר לחיוב שזה מאפשר קריאה קלה וזורמת. העלילה כן מתקדמת ומגיעה לאנשהו, ומשאירה את הקורא במתח - במידה והוא בכלל מתעניין בתרבות שוליים, סקס, סמים, אוננות, הומור שחור ושעמום מהחברה המיינסטרימית.

הסוף הצחיק אותי מאוד, אבל היה קצת ביזארי, ובניגוד לגוף הסיפור עצמו - הוא היה כן קצת תלוש מהמציאות, ככה שהרגשתי צרימה מסויימת.

אני חושב שמלאכת העריכה של הספר הייתה לוקה בחסר. הטקסט מסודר בצורה קצת מעצבנת, ואין לי מושג אם מישהו באמת עבר על הטקסט והציע חלופה (או תיקן שגיאות הקלדה, כתיב ועריכה).

סך הכל, עבר בשלום. תנו כבוד !”