בפרסום ספרו "ספר הנענע" בשנת 1979 ייסד המשורר ארז ביטון את מה שמכונה בתרבות הישראלית "מהפכת הנענע".

משירתו של ארז ביטון נחצב הקול ממנו בוקעת השירה המזרחית בישראל.

ארז ביטון סלל דרך למשוררים וסופרים שביקשו לתת ביטוי לקונפליקט הזהותי המזרחי.
בודד מול המציאות של משבר קשה ודורסני, תוהה ותועה בין העולמות, היה המשורר הראשון אשר נתן ביטוי, כבר בשנות ה-70 של המאה ה-20, לכאב הדור השני של העלייה מארצות המזרח והמגרב - אשר חווה את כאב הוריו.
שירתו הייתה עבור רבים בשורה וגאולה של דור אשר שילם מחיר זהותי יקר בניסיון להסתגלות כמעט בלתי אפשרית.

ארז ביטון, יליד צפון אפריקה, עלה ארצה בילדותו המוקדמת. שירתו המבטאת את טלטלת העלייה, ומה שנראה כהתרסה וכמחאה כלפי חוץ, הינה ניסיון התמודדות אישית עם תהליך ההתערות בארץ. שירה זו פתחה צוהר לצעקה שנחנקה בדור הראשון, תוך ניסיון להיאחז בישראליות למרות הסבל. ביטון היה הראשון ששזר ביטויים לשוניים מן השפה הערבית יהודית-מרוקאית אל תוך המארג השירי העברי. "ובכל זאת טופחת שפה אחרת בפה עד פיקוע חניכיים" (מתוך: "מה זה להיות אותנטי").

"זמיר שבור" היא החטיבה הפותחת את הספר תמביסרת, ציפור מרוקאית, ומורכבת כולה משירים חדשים. מיוחדת בה סדרת השירים על ילדותו בעיר לוד, המתארת מקומות, דמויות ואביזרי חיים ממשיים. לצד שירים אישיים קיומיים, מופיעים כאן שירים בעלי ארומה צפון אפריקאית. כבכל שיריו, התבניות השיריות המודרניות יוצרות מימד עומק אטוויסטי, ומה שנראה כיומיומי ופרטני הופך לסינתזה של ביטוי רגשי עז מבע. המאגר הקונקרטי של אביזרי חיים מרוקאיים ושימושי לשון ייחודיים, מקבל טרנספורמציה אל המיתי, עד כדי אידאליזציה של מה שנראה לעיתים גרוטסקי ובלתי רלוונטי.

בספר חטיבות נוספות הכוללות את ספריו הקודמים:

מנחה מרוקאית, 1976
ספר הנענע, 1979
ציפור בין יבשות, 1989

שם הספר
ציפור בין יבשות
מבט לספרד
אפיריון כתב עת לספרות תרבות
נענע : שירים
דברי רקע ראשונים ; חתונה מרוקאית ; שיר זהרה אלפסיה ; שיר נער שוליים ועובדת סוציאלית ; תיקון הריחות ; שיר קניה בדיזנגוב ; בלדה על הגשה הנופל