“אני צורך שירה כמו שפולניות אסליות צורכות סחוג, אבל הספרון הקטן והמעוצב במיטב גרפיקת מכונות הכתיבה של שלהי שנות השבעים הוא אחת מחוויות הקריאה הנהדרותש היו לי, ואחד הספרים היחידים שאני יכול לקרוא שוב ושוב בלי שההנאה תיפגם.
דוד אבידן הוא מן השפה ולחוץ אחד מעמודי התווך של השירה הישראלית, אבל למעשה הוא זנוח לחלוטין, ולמצוא יותר משלושה ספרים שלו זו משימה שיאה לקו עלילה ראשי עבור סרט מסדרת "שליחות קטלנית". מוזר שכך, כי מתוך המשוררים אליהם נחשפתי שלא באשמתי, הוא הנגיש ביותר עבור מי שעבורו "משורר" הוא אדם שרוצה לכתוב, אבל עצלן מכדי לכתוב שורה שלמה בלי לכתוב אנטר.

העוול שאולי נעשה לדוד אבידן כנראה שכבר לא יתוקן, אבל לא נורא, כי כמו שאמר האיש עצמו: אל תנקה אחריך, נקה רק לפניך.”