שלושים ואחד סיפור, של האדם מישראל בגולה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל. סידורו המופלא של ההווי החסידי ואמונת צדיקים של אבותינו ז"ל; סיפור התגובה על אירועים שאין שליטה עליהם ביער הכרת והיחס אל ניצולי השואה. בן מתמרד באביו למען ציון. בן מתמרד בציון למען הקומניזם. שבר ענן גיאולוגי בחברה הישראלית המשתקמת, שעונשו - מחדל; תיבת מכתבים פגומה. חוסר תקשורת מזה, ושופרו של משיח וכבליו המותכים - מזה. אולם השאלה הנשאלת: אליהו - לאן? הסיפור הוא קשר בין חלום לחלום, בין זמן לזמן; נסיון לבלע את המוות לנצח, שנכשל. יש בו יצרי נפש ומסירות נפש. הסיפורים נכתבו בשנים תרצ"ח - תשל"ו על תמורותיהן ונופיהן בירושלים, בשפלה, בנגב ובגליל. הם צילום ההוויה המעוגנת בפרובלמטיקה הדתית; אף המתמרד מגלה יד ההשגחה בברואיה והתרחשויותיהם. בתוך הסערה הנפשית הוא שב ומודה שאנו "עם מרעיתו וצאן ידו".

שם הספר
והבוקר לדרכו עולה
פרופיסור אלקנה ורמי בנו; סיפור
שזופי הלחי האחת; ספורים
בית הכרם - בת הארבעים תרפ"ג-תשכ"ג