אִמָּא וְאַבָּא מַכִּירִים אוֹתִי. הֵם יוֹדְעִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת לְהִתְעוֹרֵר לְאַט וּבְהַדְרָגָה. לָכֵן, הֵם לֹא נִעֲרוּ אוֹתִי, לֹא בִּשְּׂרוּ לִי שֶׁהַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי הִשְׁתַּנָּה וְלֹא נוֹפְפוּ מוּלִי בִּשְׁלָטִים הַמַּכְרִיזִים שֶׁהַמִּתּוּן כְּבָר כָּאן. אֲבָל אֲנִי, כְּשֶׁסּוֹף סוֹף הִתְעוֹרַרְתִּי אֶל הַמְּצִיאוּת, שִׁפְשַׁפְתִּי אֶת הָעֵינַיִם כְּלֹא מַאֲמִינָה. אֵיךְ נִרְדַּמְתִּי? לָמָּה הִתְחַבֵּאתִי בְּתוֹךְ בּוּעָה? לָמָּה חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה הָעֵסֶק שֶׁל הַגְּדוֹלִים וְשֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ כְּדֵי לִתְרֹם לַמִּשְׁפָּחָה?
בָּרוּר שֶׁדַּפְנָה, אֲחוֹתִי הַגְּדוֹלָה, הִקְדִּימָה אוֹתִי. וְהִיא וּשְׁתֵּי חַבְרוֹתֶיהָ מָצְאוּ דֶּרֶךְ לְהַקְטָנַת הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן הַנַּיָּד, אֲבָל הֶחְלַטְתִּי שֶׁבִּמְקוֹם לִשְׂרֹף מֶרֶץ בַּתַּחֲרוּת עָדִיף לְהַשְׁקִיעַ אוֹתוֹ בִּפְעִילוּת. אָז אַל תַּפְרִיעוּ לִי בֵּין שְׁתַּיִם לְחָמֵשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם. אֲנִי עוֹבֶדֶת. מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת בְּמָה? תִּקְרְאוּ!
סְמָדַר שִׁיר סִידִי כָּתְבָה סְפָרִים רַבִּים לִבְנֵי נֹעַר וְלִילָדִים. בְּהוֹצָאַת
"יְדִיעוֹת אַחֲרוֹנוֹת" רָאוּ אוֹר: הָעֲשִׂירִי, רוֹנִי פּוֹנִי, חוֹלֵה חֹפֶשׁ, יַלְדֵי אא"א, כָּחֹל וְלָבָן וְעוֹד.