“לצערי אני חייב להודות שהספר קשה לקריאה, חלקים ממנו – ובייחוד החלקים התיאורטיים אינם מונגשים לקורא הממוצא שאינו בקיא בסוציאולוגיה ופסיכולוגיה. לקריאת אותם חלקים נעזרתי קצת באינטרנט לביאור מושגים, חלק מהמושגים היו לי מוכרים מספרות קודמת בנושא מגדר כמו "המין השני" (דה בובאר נותנת רקע יותר מבאר על המושגים בהם היא משתמשת).
מן הצד השני – חלקו המרכזי של הספר – ניתוח 4 קבוצות גברים ואופני ההבניה של הגבריות בחייהם, מרתק ומסקרן. מציג צורה מעשית ליישום השיטה (מתודה) שמציעה קונל, ופורץ את זוויות הראיה הסטנדרטיות על אופיים של גברים בעולם המערבי. החלק הזה הוא גם מרתק וזורם יותר לקריאה.
אני חושב שבאופן יחסי כמות הגברים העוסקים בלימודי מגדר קטנה מכמות הנשים, והטעם המרכזי לכך הוא העובדה שלפחות למראית עין (או לפחות בקני המידה המקובלים) בני המין הגברי הם המרוויחים העיקריים מהסדר המגדרי הקיים.
אותו מיעוט גברי שכן יבחר להתעמק בסוגיית המגדר ימצא את עצמו מהר מאוד בשיח עשיר מאוד על אופן ההבניה, העיצוב והדיכוי של נשים – ולעומת זאת בדיון דל למדי על השפעתה של המציאות המגדרית ועל מורכבותה בקרב גברים. זהו ספר די יוצא דופן ופורץ דרך מבחינה זו. הוא גם לא מנסה ליצור איזו שהיא השוואה מכאנית של אופן ההתהוות של גבריות ונשיות – נקודת המוצא שלו היא מציאות פטריאכלית לא-שוויונית בה גברים כקבוצה הם בעלי זכויות יתר.
למרות זאת הוא מצליח להציע תמונה מורכבת – לא של זהות גברית בודדת, אלא של מגוון זהויות גבריות שאינן סתם מתקיימות זו לצד זו – אלא מקיימות ביניהן דינאמיקה מגדרית פנימית של הדרה, הכפפה, שיתופי פעולה ומחאה כולן דינאמיות ופועלות בשדה בו מצוייה גבריות הגמונית (דינמית גם היא) המכתיבה את הסדר המגדרי כלפי גברים ונשים כאחד.
כפי שאמרתי – הקורא הגבר של תכנים מסוג זה פורץ בעצם העיסוק שלו בסוגיות המגדריות את הסדר המגדרי ואת הפרקטיקות המקובלות במסגרת "הגבריות ההגמונית" לכן יש להניח שהספר יספק עבורו כלים נהדרים להבנת המציאות הנוכחית ומיקומו האישי בתוכה. אבל הספר גם מציע כלים וקווי מחשבה להתקדמות עתידית ולפוליטיקות אפשריות במערכה המגדרית להשגת עולם חופשי יותר – לגברים ולנשים, בעל זהויות מגדריות גמישות יותר ובסיס ערכי של צדק חברתי ושיוויון בין בני אדם.
עוד נושא שהספר דן בו, כמו ספרים רבים אחרים מתחום המגדר הוא הקשר שבין גוף פיזי ("בשר") ומגדר. תוך מתיחת ביקורת על התפיסות הנורמטיביות המתחלקות לתפיסה "סוציו-בייולוגית" הגורסת קשר ישיר וטיבעי בין הפן הפיזיולוגי להתפתחות התפקידים המגדריים "זכר ונקבה", לבין התפיסה הפוסט מודרנית הרווחת בחקר המגדר המנתקת באופן מוחלט בין מין ביולוגי למגדר שהוא לכאורה תוצר חברתי בלבד. קונל חושפת את השימושים החברתיים הנעשים בגוף כמו גם את התעצבותו הפיזית כחלק מתהליכים חברתיים, בתהליך דו-כיווני אותו היא מכנה "רדוקציה גופנית". כך ניתן לראות בתוך קטגוריית הגופים הגבריים גופים מאסיביים ומיוזעים מעבודה קשה, גופים שבעים בלבוש אלגנט הרכונים על מקלדת מחשב, המתפקדים בפרקטיקות ממוגדרות שונות, מכתיבים ומוכתבים על ידם ואפילו גופים ניקביים המתעצבים ומעצבים פרקטיקות מגדריות הנתפסות כ"גבריות". הרדוקציה הגופנית מגיעה לשיאה עם התפתחות הרפואה הפלאסטית, ואופן הניתוח הזה הוא מעניין ביותר בין השאר בשל הבחירה של קונל עצמה שנולדה כגבר לשנות את זהותה המגדרית ולחיות כאישה (בספר קונל משתמשת במתודה הזו בעיקר על ניתוח מקרי מבחן של גברים – אבל בקלות אפשר יהיה להשליך אותה ואת השלכותיה גם על נשים).
לסיכום – זה בהחלט ספר ששווה שיהיה על מדף הספרים של קורא העוסק בתאוריה קווירית ובלימודי מגדר.”