הספר שלפנינו מקיף סיכום של שמונת כרכי הדוח המדעי על חפירות מצדה אשר הופיעו עד כה. כרכים אלו, שהתפרסמו בשפה האנגלית, כוללים תיאור שיטתי של המגוון הרחב של ממצאים שהועלו בחפירות האתר. חוקרים רבים השתתפו בכתיבת הסיכומים השונים, כל אחד בתחום התמחותו. מטבע הדברים, סיכומים אלה אינם נגישים לקהל קוראי העברית, בשל השפה ובעיקר בשל האופי הטכני המאפיין דוחות ארכיאולוגיים. יגאל ידין, בצד פרסומיו המדעיים, הקפיד על כך שכל התגליות שהעלה במחקריו ובחפירותיו יובאו גם לידיעת הציבור הרחב. הספר "בחזרה למצדה" נכתב ברוח עיקרון זה.בחפירות שנערכו במצדה בשנות השישים בידי המשלחת בראשותו של יגאל ידין הועלו ממצאים המשתרעים על פרק זמן שאורכו כ-150 שנה: למן שנות השלושים לפסה"נ, כאשר בנה הורדוס את מבצרו בראש הצוק התלול, ועד למחצית הראשונה של המאה השנייה לסה"נ, כאשר שהה במקום חיל מצב רומי לאחר נפילת מצדה, אירוע שציין את סיומו של המרד הגדול. רובו המכריע של הממצא הבנוי - חומה, ארמונות, מחסנים, מבני ציבור ומבני מגורים - הוא מימי הורדוס, הבנאי הגדול של ימי הבית השני. רובו של הממצא האחר - כלי חרס ואבן, תעודות כתובות מחיי יומיום וקטעי מגילות, מטבעות ואריגים, ועוד מגוון חפצים - מתוארך בוודאות לתקופה הקצרה של שבע עד שמונה השנים שבין ראשית המרד לנפילת מצדה (73-66 לסה"נ). האקלים היבש השורר במקום, שהודות לו שרדו ממצאים עשויים חומר אורגני, המגוון הגדול של הממצאים והאפשרות לתארכם לפרק זמן קצר זה, הם שעושים את מצדה לאתר בעל חשיבות כה רבה, שני בחשיבותו רק לירושלים.אולם מצדה אינו רק אתר ארכיאולוגי, אלא גם סמל - בעיקר לישראלים, אך לא רק להם - והדבר בא לידי ביטוי במספר המבקרים במקום, המגיע למאות אלפים מדי שנה. חלקו האחרון של הספר מוקדש לבחינתו של סמל זה כיום, וזאת בעימות של הממצא למול ביקורות שהתפרסמו בשנים האחרונות על עבודתה ועל מסקנותיה של משלחת החפירות.אמנון בן-תור, פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בקתדרה על שם יגאל ידין, השתתף כחבר צוות בחפירות משלחת ידין במצדה מראשיתן ועד סיומן. פרופ' בן-תור, יליד ירושלים, למד ארכיאולוגיה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ושם קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1968. מאז ועד שנת 2004 לימד במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובתוך כך ניהל חפירות באתרים שונים בארץ, ביניהם מחקר אזורי בעמק יזרעאל המערבי, באתרים תל קירי, תל קשיש ויקנעם. מאז 1990 הוא מנהל את החפירות הארכאולוגיות בתל חצור.

שם הספר
מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא
חצור - מטרופולין כנענית ועיר ישראלית