|
|
|
2.
|
|
הספר שלפנינו מקיף סיכום של שמונת כרכי הדוח המדעי על חפירות מצדה אשר הופיעו עד כה. כרכים אלו, שהתפרסמו בשפה האנגלית, כוללים תיאור שיטתי של המגוון הרחב של ממצאים שהועלו בחפירות האתר. חוקרים רבים השתתפו בכתיבת הסיכומים השונים, כל אחד בתחום התמחותו. מטבע הדברים, סיכומים אלה אינם נגישים לקהל קוראי העברית, בשל השפה ובעיקר בשל האופי הטכני המאפיין דוחות ארכיאולוגיים. יגאל ידין, בצד פרסומיו המדעיים, הקפיד על כך שכל התגליות שהעלה במחקריו ובחפירותיו יובאו גם לידיעת הציבור הרחב. הספר "בחזרה למצדה" נכתב ברוח עיקרון זה.בחפירות שנערכו במצדה בשנות השישים בידי המשלחת בראשותו של יגאל ידין הועלו ממצאים המשתרעים על פרק זמן שאורכו כ-150 שנה: למן שנות השלושים לפסה"נ, כאשר בנה הורדוס את מבצרו בראש הצוק התלול, ועד למחצית הראשונה של המאה השנייה לסה"נ, כאשר שהה במקום חיל מצב רומי לאחר נפילת מצדה, אירוע שציין את סיומו של המרד הגדול. רובו המכריע של הממצא הבנוי - חומה, ארמונות, מחסנים, מבני ציבור ומבני מגורים - הוא מימי הורדוס, הבנאי הגדול של ימי הבית השני. רובו של הממצא האחר - כלי חרס ואבן, תעודות כתובות מחיי יומיום וקטעי מגילות, מטבעות ואריגים, ועוד מגוון חפצים - מתוארך בוודאות לתקופה הקצרה של שבע עד שמונה השנים שבין ראשית המרד לנפילת מצדה (73-66 לסה"נ). האקלים היבש השורר במקום, שהודות לו שרדו ממצאים עשויים חומר אורגני, המגוון הגדול של הממצאים והאפשרות לתארכם לפרק זמן קצר זה, הם שעושים את מצדה לאתר בעל חשיבות כה רבה, שני בחשיבותו רק לירושלים.אולם מצדה אינו רק אתר ארכיאולוגי, אלא גם סמל - בעיקר לישראלים, אך לא רק להם - והדבר בא לידי ביטוי במספר המבקרים במקום, המגיע למאות אלפים מדי שנה. חלקו האחרון של הספר מוקדש לבחינתו של סמל זה כיום, וזאת בעימות של הממצא למול ביקורות שהתפרסמו בשנים האחרונות על עבודתה ועל מסקנותיה של משלחת החפירות.אמנון בן-תור, פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בקתדרה על שם יגאל ידין, השתתף כחבר צוות בחפירות משלחת ידין במצדה מראשיתן ועד סיומן. פרופ' בן-תור, יליד ירושלים, למד ארכיאולוגיה והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ושם קיבל את התואר דוקטור לפילוסופיה בשנת 1968. מאז ועד שנת 2004 לימד במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית ובתוך כך ניהל חפירות באתרים שונים בארץ, ביניהם מחקר אזורי בעמק יזרעאל המערבי, באתרים תל קירי, תל קשיש ויקנעם. מאז 1990 הוא מנהל את החפירות הארכאולוגיות בתל חצור....
|
|
3.
|
|
"חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה", כתב מחברו של ספר יהושע (יא:י), והמקור שהיה לפניו היה ללא ספק מהימן ומדויק. במהלך שלושים עונות חפירה שנערכו באתרה של חצור הקדומה הוברר, שהייתה זו עיר-הממלכה הגדולה והחשובה ביותר שהתקיימה בארץ-ישראל באלף הב' לפסה"נ. בשיאה השתרעה העיר חצור על פני 800 דונם בערך, שטח גדול פי עשרה מזה של ירושלים בימיהם של דוד ושלמה. במכתבים ששלחו מלכיהן של ערי כנען אל מלך מצרים, אשר נתגלו בארכיון בעיר אל-עמרנה שבמצרים, יבין שליט חצור הוא היחיד שתוארו הוא "מלך". ארמון הטקסים שנבנה במרכזה של חצור היה הגדול והמרשים במבני הציבור שנבנו בתקופה ההיא בארץ, והממצאים המפוארים שנתגלו בו מעידים על קשרי מסחר, תרבות ואמנות עם מרכזי הממלכות במרחב, מבבל במזרח, עבור בממלכת החיתים ומצרים, ועד קפריסין ויוון במערב.
ימי גדולתה של חצור הכנענית באו אל קצם עם כיבוש העיר והעלאתה באש, שריפה שסימניה ניראים בשטח עד היום. בעקבות מפלה זו, נפתחה הארץ כולה להתנחלות.
חצור הישראלית, שהיישוב בה חודש בימי הממלכה המאוחדת, שוב לא הייתה "ראש כל הממלכות האלה". בירת הממלכה הייתה אז ירושלים, ועם הפילוג הייתה שומרון לבירת ממלכת ישראל. עם זאת, לחצור חשיבות ראשונה במעלה גם בפרק זמן זה: בשכבות הארכיאולוגיות בנות התקופה הישראלית באתר נחשפו ביצורים, מבני ציבור ומבני מגורים מן המאות הי' – הח' לפסה"נ, עד לחורבנה של העיר בשנת 732 לפסה"נ, בעת מסעו של תגלת פלאסר הג' מלך אשור (מלכים ב, טו:כט), והגליית תושבי חצור והגליל, אירועים שציינו את ראשית הקץ של ממלכת ישראל כולה. למבקר בחצור הישראלית ניתנת הזדמנות יחידה במינה לבחון מקרוב את מידת מהימנותה של ההיסטוריוגרפיה המקראית, תוך סקירת מבנים המיוחסים לימיהם של מלכי ממלכת ישראל – משלמה עבור באחאב וירבעם הב', ועד לימיו של פקח בן רמליהו....
|
|
