ג'ון אפדייק

11 ספרים

ג'ון אפדייק (1932-2009) נולד בשילינגטון פנסילבניה. הוא בוגר הרווארד ולמד גם שנה בבית ספר לאמנויות באוקספורד. כנער הוא כתב וצייר, ואף שאף למצוא עבודה כאנימטור באולפני וולט דיסנ את כתביו הראשונים פרסם אפדייק ב"ניו יורקר". מ-1955 היה חבר מערכת במגזין, וב-1957 החליט לעזוב את העיתון ואת ניו-יורק והתיישב באיפסוויץ', מסצ'וסטס. בשנות ה-70 היה נספח תרבות של ארצות-הברית, וב-1974 הצטרף לארתור מילר ולסופרים אחרים שקראו לממשלת ברית-המועצות להפסיק את רדיפת הסופר הרוסי אלכסנדר סולז'ניצין. אפדייק, סופר פורה ביותר, שלעתים קרובות הופיע ברשימות רבי-המכר, הבטיח לעצמו בשלב מוקדם בקריירה הספרותית שלו, לכתוב ספר כל שנה. ובהתאם לתוכנית הוא פרסם יותר מ-25 רומנים, מעל ל-12 קובצי סיפורים קצרים, פואמות, מאמרים ומאמרי ביקורת - אך מה ששבה בעיקר את לב קוראיו היו הספרים שהתעסקו בחיים הפשוטים והיומיומיים בעיירות קטנות ובסביבה אורבנית. "הנושא שמעניין אותי הוא המעמד הבינוני הפרוטסטנטי בעיירות הקטנות", הוא אמר בראיון בשנת 1966. "אני אוהב את הבינוני. המרכז הוא זה שמתפוצץ לקיצוניות, במקומות האלו שבהם אי-הבהירות חסרת המנוחה שולטת". ב-1982 זכה אפדייק בפרס פוליצר ובפרס הספרות הלאומי על "שפן עשיר", השלישי ב'רביעיית השפן' המפורסמת שלו וב-1991 זכה בפוליצר שני על ספרו האחרון בסדרת השפן, שהוא אולי מטאפורה לבשורת מותו שלו, "Rabbit at Rest". באוקטובר 2008 יצא ספרו האחרון של אפדייק "האלמנות מאיסטוויק", ספר המשך ל"מכשפות מאיסטוויק" מ-1984. בראיון ל-NPR (רשת תחנות הרדיו הציבוריות בארצות-הברית) אמר: "זה היה נעים לחזור ולהיות בחברתן, אף שהן הזדקנו ב-30 שנה, גם אני עצמי הזדקנתי ב-30 שנה..." נראה שבכל הקריירה הארוכה שלו, לא איבד אפדייק את האמונה בכוחן של מילים. ב-2005 הוא כתב: "באופן הכי עמוק והכי אינסטינקטיבי בתוכי, אני מאמין בערך האנושי של כתיבה יצירתית, אם בוורסיה של בדיון או של כתיבת סיפור אמיתי, או של ביטוי עצמי. זהו הנס של תאומי היצירתיות והמודעות".