“שם הספר מפתה ומעורר תקוות לעומת התוכן הסבוך מה , סתום לפעמים , אני נוטה ליחס את זה לתרגום אף על פי שזה תירוץ קל דומה לרקדנית העקומה שכועסת על הרצפה העקומה במקום על עצמה , מסבך המילים מצאתי לא מעט פנינים ותובנות מעניינות ,אדלר אבי הפסיכולוגיה האינדבדואלית וכאבי אסכולה הוא לא מעט עוקץ את פרויד שנתן את הטון בתחילת המאה הקודמת . הוא מונה את את שאלת החברה ,שאלת האהבה ,שאלת הפרנסה , כמשולש שווה צלעות שדרכו מתבהרת ,נוצרת משמעות לחיינו . כאשר לדעת יש ייחוד בלתי ניתן לחיזוי אצל הפרט וכמובן אין מקום לדטרמינזם הפרוידיאני בתורה שלו . הוא יחס חשיבות רבה למושג שחזר הרבה בספר "רגש השיתוף " כלומר על אף האינדבדואליות ,לחברה והיכולת לתקשר איתה תפקיד מכריע במציאת משמעות אמיתית וסגנון חיים "טוב" ,טען שרגש השיתוף בשלב פרימיטיבי עוד אבלוציונית ולא התעלה לרמת ההזדקפות שלנו והנשימה וקיווה שיום יבוא ורגש השיתוף יהיה טבוע וחקוק בנו כמו הנשימה וההליכה . אדלר נע בין שני קטבים רעים לדעתו כאשר דבר על התפתחות הפרט והשפעת האחר העיקרי עליו , מחד "הפינוק" ומחד גיסא "ההזנחה " ,שהם לדעתו שורש הסטייה והפתולוגיה בהמשך . לא מדברים על אדלר בלי להזכיר "רגש העליונות "ותסביך הנחיתות" שלו , שנדונים לא מעט בספר ,על אף שאדם שואף תמיד למצב טוב יותר ,שמסמל הגשה רגיעה ,עליונות הוא לא יעצור שם מיד תפתה אותו מטרה אחרת , משהו מהנחיתות הטבועה בו תשאיר אותו תמיד תלוי בין השאיפה לבין ההתנועה "אין תנועה ללא מטרה , אך את המטרה אי אפשר להשיג לעולם ..." והיו עוד דברים ....אם אתה דובר אנגלית חפש את הספר באנגלית או בשפת המקור .”

“אין חדש תחת השמש.. ראיתי ספרים מוצלחים יותר... חומר לעוס במיטבו.”

“שם הספר מפתה ומעורר תקוות לעומת התוכן הסבוך מה , סתום לפעמים , אני נוטה ליחס את זה לתרגום אף על פי שזה תירוץ קל דומה לרקדנית העקומה שכועסת על הרצפה העקומה במקום על עצמה , מסבך המילים מצאתי לא מעט פנינים ותובנות מעניינות ,אדלר אבי הפסיכולוגיה האינדבדואלית וכאבי אסכולה הוא לא מעט עוקץ את פרויד שנתן את הטון בתחילת המאה הקודמת . הוא מונה את את שאלת החברה ,שאלת האהבה ,שאלת הפרנסה , כמשולש שווה צלעות שדרכו מתבהרת ,נוצרת משמעות לחיינו . כאשר לדעת יש ייחוד בלתי ניתן לחיזוי אצל הפרט וכמובן אין מקום לדטרמינזם הפרוידיאני בתורה שלו . הוא יחס חשיבות רבה למושג שחזר הרבה בספר "רגש השיתוף " כלומר על אף האינדבדואליות ,לחברה והיכולת לתקשר איתה תפקיד מכריע במציאת משמעות אמיתית וסגנון חיים "טוב" ,טען שרגש השיתוף בשלב פרימיטיבי עוד אבלוציונית ולא התעלה לרמת ההזדקפות שלנו והנשימה וקיווה שיום יבוא ורגש השיתוף יהיה טבוע וחקוק בנו כמו הנשימה וההליכה . אדלר נע בין שני קטבים רעים לדעתו כאשר דבר על התפתחות הפרט והשפעת האחר העיקרי עליו , מחד "הפינוק" ומחד גיסא "ההזנחה " ,שהם לדעתו שורש הסטייה והפתולוגיה בהמשך . לא מדברים על אדלר בלי להזכיר "רגש העליונות "ותסביך הנחיתות" שלו , שנדונים לא מעט בספר ,על אף שאדם שואף תמיד למצב טוב יותר ,שמסמל הגשה רגיעה ,עליונות הוא לא יעצור שם מיד תפתה אותו מטרה אחרת , משהו מהנחיתות הטבועה בו תשאיר אותו תמיד תלוי בין השאיפה לבין ההתנועה "אין תנועה ללא מטרה , אך את המטרה אי אפשר להשיג לעולם ..." והיו עוד דברים ....אם אתה דובר אנגלית חפש את הספר באנגלית או בשפת המקור .”

“אין חדש תחת השמש.. ראיתי ספרים מוצלחים יותר... חומר לעוס במיטבו.”