“האם כל ספר בלשים הוא ספר מתח?
האם כל ספר שהגיבור הראשי שלו הוא בלש או חוקר פרטי הוא "ספר בלשים"?
האם אין בעולם הספרותי בלשים נשואים באושר?
בכלל תכננתי לכתוב סקירה על ספר אחר, אך אותו הספר אינו מצוי משום מה במאגר הספרים באתר. לשמחתי השבת היתה ארוכה והיה בה די זמן לקריאת שפע של ספרים, טובים יותר, וטובים פחות. כך שאפשר לכתוב סקירה על ספר אחר, למרות שלא תכננתי לעשות זאת.
מיי היא סינית המתגוררת בבייג'ינג. היא הכבשה השחורה במשפחתה. היא רווקה, לדאבון הלב של אמא שלה, ועל כן מצליחה פחות מאחותה לו שנישאה לאדם עני. אביה של מיי אינו בחיים, שכן הוא הגיע למחנה עבודה במהלך "מהפכת התרבות" שהיתה בסין בשנות השישים של המאה שעברה. על כריכה הספר מוגדרת מיי כ"בלשית הסינית הראשונה", ואכן היא פרשה מעבודתה במשטרה, ומנסה להתפרנס כחוקרת פרטית.
בפתח הספר ישנה תעלומה כלשהי, ומיי מתחילה לחקור אותה. אלא שמהר למדי ניכר שהתעלומה אינה העיקר. היא ממשיכה בחקירותיה, בעוד אימה חוטפת שבץ ומאושפזת בבית חולים. וכך נעה מיי בין דאגה לשלום אימה, ייסורי מצפון, חיכוכים עם אחותה, והיזכרות נוסטלגית באהובה לשעבר שמגיע לביקור פתע. לא כדאי לפתח גדולות ונצורות, כי התעלומה אינה באה על פתרונה עד לסוף הספר. הספר כנראה עוסק יותר בסוגיות החברתיות הבין-דוריות בסין, תוך התייחסות לדילמות שעברו על בני דור ההורים.
הקריאה מוזרה קצת למי שאינו מורגל בנהליהן של מדינות טוטליטריות, שבהן המדינה אחראית על חלוקת העבודות, על מתן רישיונות לדיור, ושבהן הבאים לעיר הבירה לתקופה ממושכת צריכים להירשם במשטרה. גם מקצועה של מיי, חוקרת פרטית, אינו חוקי. אבל אלה אנקדוטות קטנות.
בתחילה הזכיר לי הספר את מא ראמאצווה מהסדרה "סוכנות הבלשיות מספר אחת". עוד בלשית נאיבית שהספרים אודותיה הם יותר ספרי אווירה אקזוטיים מכל דבר אחר. אבל זה היה רק בהתחלה. לא נראה לי שאקרא עוד מעלילותיה של מיי. על סין בתקופת "הקפיצה הגדולה קדימה" ומהפכת התרבות שבעקבותיה, אפשר לקרוא בספרים של ליסה סי, ובעיקר בספר "חלומות על אושר". "אשת הסוד מבייג'ינג" הוא ספר מפוספס למדי, בכל היבט.”