“הספר נכתב כמחקר. השאלתי אותו בעקבות הצגת התיאטרון "מקוה", הצגה טובה ועוצמתית. אמנם ההצגה לא נכתבה על פי ספר זה. אבל מהספר התאכזבתי. ישנם שם רעיונות שחוזרים על עצמם. לי זה נראה כמו פרסומת למה כדאי לבוא למקווה. מנושא כזה אפשר לרקוח ספר הרבה יותר מעניין.”

“הדהוד הצהלולים שמשמיעות נשים עולצות המלוות את חברתן אל המקווה יכול להישמע בבירור במהלך הקריאה של כמה וכמה חלקים בספרה של ורדה פולק - סאם. הספר "בית הסתרים" פותח פתח אל עולם נסתר וחבוי מעיניהם של גברים וכזה שנותר עלום בפני שנים רבות ואולי אף מרתיע את חלקן. הספר נפתח בפרולוג אישי וחושפני המתאר את הקשר האמביוולנטי של המחברת עצמה אל הטבילה במקווה. מפתיחה מסקרנת זו נפרשת מניפה רחבה ומעמיקה של מפגשים במקווה, שיחות עם בלניות (הנשים האחראיות על המקווה), דיני קדושה וטהרה הקשורים לנידה בפרט, לטהרה וקדושה בכלל ולמקום אותו תופשים יחסי מין ביהדות.
לי, שמשך ארבע שנים חייתי ממש מעל מקווה וראיתי את תהלוכות הנשים צועדות לעברו, נבלעות בתוכו ולאחר מכן יוצאות ממנו בזמרה והקלה אפשר הספר להשלים את החוליה החסרה – זו שלא ראיתי ושלא אזכה לראות – הטבילה עצמה והטקסים הנלווים אליה. הספר מאפשר התוודעות אל התפתחות מנהג הטבילה, פשר טומאת הנידה, דיני הנידה הקפדניים והדקדקניים ועוד. המיוחד בו הוא שחלקים גדולים ממנו כתובים בתור עלילה קולחת, שסוחפת אליה באותו אופן שבו המחברת עצמה נסחפה אל קלחת האירועים והמנהגים. מחקר השטח של פולק - סאם סוחף לתוכו את הקורא. השפה הציורית בה כתוב הספר בהחלט מוסיפה מימד נוסף להנאה. אומנם חלק מהשיחות המתנהלות בין המחברת לבאות המקווה ישנה תחושה מעט מעושה, כאילו שאלותיה של המחברת מושתלות בהן כדי שתהייה לה לגיטימציה רבה יותר להביא את התשובות אותן היא מלקטת מהאחראיות על המקווה או הפוקדות אותו, אולם אין בכך בכדי להעים את חווית הקריאה והלימוד שהספר מאפשר. מומלץ!”