סוניה ידעה לשרוד; פשוט לא היתה לה ברירה. אמה ואלרי היתה אשה נוצה, רזה ופגיעה, שעישנה בשרשרת וחלמה בהקיץ וקראה לבנותיה בשמות של כוכבות קולנוע - אך בעיקר היתה חסרת מזל. כאשר מתה בדמי ימיה הופקרו סוניה ואחותה גרטה לנחת זרוען של סוכנות-בית סאדיסטיות אשר אבי הבנות שכר ופיטר בזו אחר זו. ריי, האב, היה בעצמו נוכל ושחקן חסר מעוף, שתיין בעל שגעון רדיפה - אך באופן פראדוכסאלי היו בו גם רגישות ועדינות. הוא היה אדם שיכול להוציא במרמה מידיהן של נשים פתיות את כל הממון שחסכו במשך חייהן, ובאותה נינוחות לשחק עם תינוק ולהקסימו בתעלולים. הבתגרותה המכאיבה של סוניה היא תהליך של הסתגלות לריי כהורה-יחיד, וכדוגמא, של מריבות משפחתיות ושל בגידות, של אהבות נעורים, וסודות של נערות, תהליך המכשיר אותה לחיי אהבה אך לא למאבק.