ב"אוב" מרכיב אהרן אמיר מעין פסיפס שתחילתו בהווה, אך עיקרו כתובים "אותנטיים" מארץ-ישראל המנדטורית: ליקוטים מיומן-נעורים; קטעי שיחות מגיל 16-17, מכתבים אל ידיד-נעורים מתקופת מלחמת-העולם השנייה: התכתבות נער עם הוריו מאותה תקופה. כל זה, בצירוף זוטות מהווי הימים ההם וקטעי אינפורמציה על המאורעות שברקע, מעלה בפני הקורא בצורה חיה לא רק אקלים רוחני של שנים עברו אלא גם הוויה שלמה שחותמה ניכר, בין לטוב ובין למוטב, בהווה של הארץ הזאת ובתרבותה העכשווית.

שם הספר
נון 48 - או: דו"ח על קיפוד כאיש בוגר
נון 67 - דו"ח על איש כעץ שתול
ושבו העבים אחר הגשם - כל השירים
הסתננות - שירות ושירים