נשימות הכבדות של המשתתפים בקרבי האוויר נשמעו ממכשירי הקשר בתא הפיקוד של חיל-אוויר ובחדרי המבצעים בטייסות. אחריהן התפרצות השיכרון של ההצלחה אבל אז נשמע קולו של זה שנפגע. כעת הכול עצרו נשימתם, ורותקו אל המצנח ואל הכפריים המצרים הנוהרים אליו בדלתה של הנילוס. הלם הקרב, ההמתנה, האובדן, צהלות השמחה והחגיגות ? האם זר יכול להבין זאת? הווי מיוחד של חבורה שנשאה את המלחמה- ואת המדינה ? על כתפיה. הרגשת הכוח של חיל-האוויר בימים של מלחמת ההתשה כהמשך למלחמת ששת הימים. ימים קשים, מלאי אתגרים והתחלות, תהילות עולם ו... מפלות. רבות מהדמויות בספר זה מופיעות בשמן, אחרות בשם שונה בגלל שחוברו להן מעשים השייכים לאחרים או שעברו את גבול הדמיון. אלו שהיו שם יוכלו למצוא את עצמם או את הסיפורים שהכירו, ואלו שלא היו שם יוכלו לטעום את הטעם, ולהזדהות ולהתפעם. הכול מוגש עם הרבה אהבה לאנשים שנטלו חלק באירועים שהביאו אותנו למה שמתרחש היום, לטוב ולרע. "הרי זו ארץ הנביאים ; העתיד ברור וידוע, והמשתנה כל הזמן הוא העבר..." כדבריו של מפקד של חיל-האוויר בעבר. גיורא פורמן עבר מסלול ארוך מהיותו טייס קרב בשנות ה- 50 ועד שפרש אחרי ששימש כראש מטה וסגן מפקד חיל-אוויר בתחילת שנות ה-80. רבים שקיבלו בעבר את מכתביו ? פקודיו, או בני משפחה של חבריו שנפלו ? הצהירו שהספר. א"א איננו הסיפור שהם מצפים לו.