“צלילה עמוקה לשורשי הציונות, למאבקי הכוח בין הסיעות, בין החדשים לישנים ( עליה ראשונה לעליה השניה), בין הארץ ישראלים לציונים בחו״ל, בין תומכי הקפיטליזם לבין הסוציאליסטים, בקיצור
צלילה לעומק היישוב היהודי בארץ ישראל.
הספר מתאר את פעולתה של מחתרת ני״לי, בהנהגת אהרון אהרונסון ובהשתתפות המשפחה כולה.
יומנו של אהרון שמצד אחד חסרים בו פרטים על פעילותה של ניל״י ומצד שני הרחבה ועומק למאבקים שנאלץ אהרון לעמוד בהם עם בריטים אנטישמיים ושונאי ישראל ( כמו קפטן סמית מפקד הפעולה מטעם המודיעין הבריטי) ומצד שני אוהדי הציונות כמו סיר סאקס ( כן כן ההוא מהסכם סייקס- פיקו), מאבקים כנגד בריטים שניסו להמעיט בערך היישוב כמו קפטן לורנס איש ערב ( שככל הניראה היה גם אנטישמי לא קטן), וכמו כן מספר לא קטן של יהודים, חלקם אנטי ציונים , ו/ או קנאים שבקשו להשתלט על המערכת יוצאת מן הכלל של חלוקת הכספים שהיו מיועדים ליישוב היהודי שסבל מרדיפות השלטון העות׳מני בראשותו של ג׳אמל פחה נציב סוריה וארץ ישראל ( יעני פלסטינה), שהיה נוסף לכל אחראי לא קטן לשואה הארמנית , ואשר שאף לבצע ביהודים טבח בשל היותם מרגלים ופעילים אנטי טורקיים.
יריבו הגדול ביותר מבחינה פוליטית היה חיים וויצמן נשיאה של ההסתדרות הציונית.
וויצמן ראה באהרון יריב פוליטי מסוכן על הנהגת היישוב, והוא שאף לחסל את המתחרה העקשן הזה בכל האמצעים.
יומנו של אהרון מגלה לעינינו אדם משיכמו ומעלה, בעל השכלה נרחבת בכל התחומים, בעל שכל ערני ובעל יכולת ניתוח אסטרטגית מעולה.
עם זאת אין ספק שיש בכתביו זלזול ולעג ליהודים מסויימים, כמו גם למספר די גדול של מפקדים בריטיים ,ובעיקר ליכולתם השכלית ולאופן תפקודם.
אהרון יכול להתגלות כעריץ לא קטן בניהול המחתרת והמשא ומתן עם הבריטים, דבר שהוא כיסה בצורה
יוצאת דופן בעזרת רמה אינטלקטואלית גבוה, ויכולת משא ומתן מרשימה.
אין ספק שלו נותר בחיים היה אהרון חוזר לארץ ישראל המנדטורית, מקבל את הנהגת היישוב או שהיה מתחרה מהרמה הגבוהה ביותר למפא״י ולבן גוריון.
אולי מבחינה זאת יש להצטער יותר מהכל.
הערה אחרונה: כדי שיומנו של אהרון אהרונסון ימצא את מקומו הנכון וכדי שהקורא יקבל את הרקע השלם על התקופה, אני ממליץ על קריאת הספרים : הרשת- מאת שמואל כץ ,וניל״י - תולדותיה של העזה מדינית-יוסף נדבה.
ספר מצויין, לאוהבי תולדות הציונות וארץ ישראל בראשית המאה ועשרים.
טוביה.”