“זהו הספר הראשון (ולדידי הטוב ביותר) בסדרת ג'יימס בונד מאת איאן פלמינג. ספר זה מתרחש אף הוא בעיצומה של המלחמה הקרה והמאבק הבין-גושי. פלמינג שירת בעת מלחמת העולם השנייה בצי המלכותי הבריטי, כעוזרו האישי של אדמירל ג'ון גודפרי, ראש המודיעין הימי הבריטי. פלמינג היה מעורב במספר מבצעי ביון מורכבים ומסובכים שלהם הייתה השפעה מכרעת על המלחמה. בין היתר לקח פלמינג בתכנון וביצוע "מבצע קציצה", באפריל 1943, בו השליך הביון הבריטי גופת קבצן לחופי ספרד, ולו זהות בדויה כקצין בריטי בכיר עם מסמכים סודיים מזויפים במטרה להטעות את הנאצים ולגרום לצבא הגרמני להפחית מסדר הכוחות והכוננות בסיציליה. ההונאה הצליחה והקלה על פלישת בעלות הברית לסיציליה. במסגרת תפקידו הקים פלמינג את יחידת "הקומנדו ה-30" או בשמה האחר כוח תקיפה 30, יחידת קומנדו שמנתה מתנדבים מן הצי, הנחתים והצבא הבריטי, שמשימתה הייתה לבצע פשיטות מאחורי קווי האויב כדי להשיג מודיעין על אמצעי לחימה ומערכות מתקדמות שברשות הצבא הגרמני, וכן לבצע פשיטות על מפקדות אויב כדי להשיג מסמכים ופריטי מידע מודיעיני. פלמינג אמנם הקים את היחידה ותכנן את מבצעיה אולם לא שימש כמפקדה בשדה הקרב. היחידה פעלה בהצלחה רבה לאורך כל המלחמה במבצעים בזירת הים התיכון בפלישות לסיציליה איטליה ובפלישה לנורמנדי. את לוחמי היחידה כינה פלמינג "אינדיאנים אדומים" ו-"אינדיאנים", ואף שאב השראה ממבצעי היחידה בעת שכתב את ספרי "ג'יימס בונד".

ג'יימס בונד הוא הדבר האמיתי. האייקון הבולט ביותר בספרות הריגול. כל הקלישאות אודות הסוכנים החשאיים הקשוחים ההורגים "למען המלכה והארץ" (או למען ארגון חשאי וסודי שמוכר רק בראשי-תיבות), כל הספרים שציירו את עולם הריגול כאנטיתזה לעולם הזוהר שברא פלמינג (פרי עטם של לן דייטון, ג'ון לה-קארה וגרהם גרין), מבוססים על דמותו של בונד והעולם בו פעל. הוא שירת במלחמת העולם השנייה כקומנדר בצי המלכותי, לחם בשורות "הקומנדו ה-30", ולקח חלק בפשיטות שערכה מאחורי קווי האויב: "ובזמן שהוא, בונד שיחק באינדיאנים במשך שנים (כן, התיאור של לה שיפר היה מדויק לחלוטין), האויב האמיתי עבד בשקט, בקור רוח, בלי מבצעים נועזים, ממש לידו. פתאום הוא ראה בעיני רוחו את וספר צועדת במסדרון עם מסמכים בידיה. על מגש. הם פשוט קיבלו הכול על מגש, בעוד הסוכן קר הרוח עם הקידומת אפס-אפס משוטט בעולם בחיפוש אחר שעשועים – ומשחק באינדיאנים." (עמוד 195). הוא איש פעולה קר-רוח, המיומן בקרב מגע ומומחה מאין כמותו בשיטת ה-"שלוף-דרוך-תירה".

לאחר המלחמה התגייס בונד לשירות החשאי הבריטי והרוויח את הקידומת אפס-אפס: "הוא ירה לעבר האיש שנייה אחת לפני. המשימה שלו היתה רק לשבור את החלון כדי שאני אוכל לירות דרכו ביפני. יש חלונות רציניים ב'מרכז רוקפלר' בגלל הרעש. זה עבד יפה מאוד. כפי שציפיתי, הכדור שלו ניתז מהזכוכית ולאן הוא עף אלוהים יודע. אבל אני יריתי מיד אחריו, מבעד לחור שהוא יצר. פגעתי ליפני בפה, כשהוא הסתובב והביט בפה פעור בחלון השבור."
בונד עישן לרגע.
"זו היתה משימה מוצלחת. גם יפה וגם נקייה. מטווח שלוש-מאות מטרים. בלי מגע אישי. הפעם הבאה, בשטוקהולם, כבר לא היתה נחמדה כל כך. הייתי צריך להרוג נורווגי, סוכן כפול שריגל עבור הגרמנים. הוא הצליח להסגיר שניים מאנשינו – מן הסתם חיסלו אותם, עד כמה שאני יודע. זאת היתה חייבת להיות משימה חשאית לחלוטין מכל מיני סיבות. בחרתי בחדר השינה של הדירה שלו ובסכין. אלא שהוא לא מת כל כך מהר.
בזכות שתי המשימות האלה זכיתי לקידומת אפס-אפס בשירות." (עמוד 147)

בספר זה נדרש ג'יימס בונד, המבצע הטוב ביותר בשירות החשאי הבריטי, אשר הינו גם שחקן קלפים מיומן, להוציא מן המשחק מרגל רוסי רצחני ושמו "לה שיפר" – בכך שינצח אותו ליד שולחן ההימורים ויאלץ את מפעיליו הסובייטים להורגו. אולם מספר גורמים לא צפויים עומדים לבונד לרועץ והופכים את הביצוע המשימה למורכבת בהרבה. ספר טוב מאוד (וזאת על אף התרגום הקלוקל של יואב כ"ץ), מותח ומומלץ. ובעצם מה נותר לומר אחרי הביקורת מפי ענק הספרות ריימונד צ`נדלר, המופיעה בגב הספר: "סצינת ההימורים מופלאה, סצינת העינויים עדיין רודפת אותי, וכמובן, הבחורה היפה..."

"קזינו רויאל" מאת איאן פלמינג,
באנגלית "Cassino Royale",
By Ian Fleming,
בשנת 1953,
יצא בעברית בהוצאת ידיעות ספרים,
בשנת 2007,
תרגום: יואב כ"ץ,
מכיל 198 עמודים.”