הציונות הייתה לא רק פרויקט פוליטי ואידיאולוגי אלא גם מפעל להסדרת המיניות שעסק באופן כפייתי בהמצאת ההטרוסקסוטליות הגברית היהודית. המשימה הציונית לשחרור העם היהודי והשאיפה להיות אומה כשאר אומות העולם, הייתה כרוכה בפנטזיה על הגאולה המינית של הגוף הגברי היהודי. בשיח האירופי האנטישמי של שלהי המאה ה-19 הגוף הגברי היהודי זוהה עם מחלות, שיגעון, ניוון, פרוורסיות מיניות, "נשיות" והומוסקסואליות. בהקשר זה י שלהבין את הדרישה הציונית לשנות ולנרמל את הטבע של הגבריות היהודית האירופית הגלותית. הקולנוע הציוני והישראלי ביטא תשוקה לאומית זו באמצעות ייצוגים ויזואליים ונרטיביים שונים, שאכפו את הדימוי של הגבריות הציונית החדשה המבוסס על הסילוק ההומופובי של ה"נשי" שבגבר. שיח הגוף של המפעל הציוני, כמו השיח הקולוניאליסטי והאוריינטליסטי, היה כרוך גם בפוליטיקה גזעית של היגיינה, השבחת הילודה ושיפור הגזע. באמצעות השיח על המיניות, ייצרה הציונות חברה מנורמלת, שלצד המגדר מובנה בתוכה גם שיח אתני, גזעני באופיו.
ספר זה מאתר ועוקב אחר ייצוגים של גבריות מאז סרטי החלוצים הציונים, שהופקו בפלסטינה בתחילת המאה ה-20, ועד אלה שמופיעים בקולנוע הישראלי העכשווי. כל אחד מחלקי הספר דן באופן ביקורתי בפרקטיקות היכון והסימון של סוגי גבריות שונים בקולנוע הישראלי וביחסי הגומלין המבניים בין סוגי גבריות שונים אלה - יחסי גומלין שמתנהלים במסגרת מערכי שיח מרכזיים שעיצבו את תפיסת המיניות הגברית בישראל: השיח הציוני, שיח הצבא והמלחמה, השיח האתני המזרחי, והשיח ההומוסקסואלי. מחקר זה מציג לא רק דיון תיאורטי ביקורתי על הבניה של הגבריות בקולנוע הישראלי, אלא גם מציע מודל לחקירת התפקיד של המיניות בתרבות הלאומית באופן כללי, תוך אתגור הנטייה הניכרת בדיונים תיאורטיים עכשוויים לעסוק בגזע, מיניות ולאומיות באופן נפרד.
ד"ר רז יוסף הוא מרצה בכיר בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
ספרו הראשון Beyond Flesh: Queer Masculinties and Nationalism in Israel Cinema
ראה אור בשנת 2004 בהוצאת Rutgers University Press בארצות-הברית.