"כבר שנתיים הם חששו מן הרגע הזה, רגע הפינוי מהדירה, והנה הוא בא, דווקא עכשיו, אביתר בתוך הדוקטורט, והכול מתבלגן לו, ומיקה בשעות של חזרות, ורקדנית ודוקטורנט בלי קביעות לא מרוויחים הרבה, אבל אביתר לא דואג, הוא שולח יד ואוסף אליו את מיקה, ואומר, אל תדאגי, נמצא דירה מעולה, ואת לא תאמיני שאי-פעם גרנו בדירה נוראית כמו הדירה הזאת, איכס, תסתכלי מה זה, דירה עם פרקט, וג'קוזי, גועל נפש, אני אומר לך, ניצלנו בנס, ברגע האחרון."

מיקה ואביתר עוברים לגור בדירה ישנה בתל אביב. בבית שממול מתגוררים אורי ועמית, הם קצת פחות צעירים והם יותר אמידים. מרפסת מול מרפסת. גבר ואישה מול גבר ואישה. הסיפור הזה, שמתחיל בקיץ תל אביבי רגיל לגמרי מסתיים כעבור שנה וחצי, בקיפאון צפוני קיצוני. ובתווך, בין החום לקור, חיים שלמים של ארבעה אנשים, משחק של זוג מול זוג ושל כל אחד מהזוגות, בינו ובין עצמו.
ערן שגיא, יליד 1978, מתגורר בתל אביב. ספרו הראשון זה קורה מהר ראה אור בהוצאת זמורה-ביתן.

ערן שגיא

צילום: אלון סיגוי... המשך לקרוא

שם הספר
זה קורה מהר‮
(היילי)