“"אומר זאת פעם אחת בלבד. מרטין פלטשר הוא אולי אחד מעשרה אנשים שנוכל לכנותם במדויק 'נשק שנועד להרוג'" (עמוד 85).

"המשפחה האחרונה" מאת ג'ון רמסי מילר (הוצאת עם עובד, 1997) הוא מותחן מרתק המעמת בין שניים, פול מסטרסון איש ה-DEA ומרטין פלטשר המרצח בשורות ה-CIA. בספר הראשון פרי עטו הצליח המחבר, אמן, קופירייטר ועיתונאי לשעבר, ליצור עלילה מותחת שתופסת את הקורא ואינה מרפה.

ג'ו מקלין ותורן גרייר, אשר שירתו תחת פיקדו בעבר, מחזירים את פול מסטרסון, פעם מפקד שטח מבריק בשורות הסוכנות למלחמה בסמים (ה-DEA), לפעילות. שש שנים קודם לכן נפצע מסטרסון אנושות ב"מארב במזח במיאמי. אמרו לנו שיש מכולה שטעונה בארבעה טונות קוקאין. זה לא היה נכון. היא הייתה טעונה במאה חמישים קילו חומר נפץ פלסטיים ובשלוש מכונות ירייה שהחזיקו שלושה ג'נטלמנים קולומביאנים שסיכנו את חייהם כדי שקרטל הסמים שלהם ידאג, אם אפשר לומר למשפחותיהם" (עמוד 31). לדברי מקלין, "פול עמד ממש מאחורי שני הסוכנים שפתחו את הדלתות. הקולומביאניפ ירו קליעים חודרי שריון שפילחו את הילדים האלה כאילו כלל לא היו שם. תורן, בחור בשם רייני לי, שבעה מקומיים ואני ריססנו את המכולה בכדורים והוצאנו ממנה את הצלפים. אבל עשינו את זה מאוחר מדי. פול נפגע" (עמוד 32).

מסטרסון בחר לעזוב קריירה מזהירה ואת משפחתו האוהבת ולהתבודד בבקתה נידחת במונטנה. אולם עתה מתברר כי אויב מן העבר שב והוא מסוכן ומאיים מתמיד. מרטין פלטשר, אשר עבד עם מסטרטסון ועם ה-DEA ואותו עצר מסטרסון משהתבררו קשריו לקרטלי הסמים, חזר והוא תאב נקם. פלטשר הוא אדם מסוכן באמת. קטלני. בשנת 1965, "היישר בית הספר התיכון, הצטרף לחיל הנחתים. הוא קיבל העברה לסילס אחרי הטירונות בגלל תחומי ההתעניינות המיוחדים שלו ובזכות כשרונותיו הברורים. בווייטנאם נתנו לו אות גבורה בשלוש הזדמנויות שונות. מרטין רגוע תחת אש, וחוסר הפחד שלו גובל בטירוף. הוא צלף מומחה, אשף חבלה ויש לו מתחרים מעטים במעקב אלקטרוני. מצפון אין לו, והוא משחק ומתחפש כמו שחקן מקצועי" (עמוד 84).

הוא עבד בשורות ה"חברה", כפי שמכונה ה-CIA, ושימש כאיש לפעולות מיוחדות, שלא לומר מתנקש הבית. לאחר שעצר אותו מסטרסון הסדירה ה"חברה" את העברתו לדרום אמריקה. לאחר מכן הוחלט בצמרת הארגון לחסלו. "שלושה גברים צעירים ואכזריים פגשו אותו ואת אשתו ובנו ברצועת חוף קטנה בג'ונגל בגוואטמלה. הם היו צריכים לשלוח כוח גדול פי עשרה או להרוג אותו במקום, כשהוא לא היה חמוש. הם תקפו בלילה ומרטין חיסל אותם כצפוי" (עמוד 71). בנו ואשתו היו פחות בני מזל ונהרגו בחילופי היריות. פלטשר האשים את מסטרסון. תחילה תכנן את המארב בו נפגע מסטרסון אך לאחר מות משפחתו החל במיזם רצחני בהרבה. פלטשר חיסל בשיטתיות את משפחות חבריו של מסטרסון ליחידה שעליה פיקד. עתה הוא מאיים פלטשר לרצוח את משפחתו של מסטרסון, המשפחה האחרונה.

ספר מותח ומומלץ!!!”