"יום אחד נכנס המורה להיסטוריה לכיתה כשהוא גורר אחריו צלב עץ ענק ולנגד פנינו המבוהלות הוציא מתיקו פטיש ומסמרים ארוכים ועמד לנעוץ את עצמו אל הצלב.
ברגע האחרון הספיקו בועז וברק לזנק מכיסאותיהם ולאחוז בידו, ולא איפשרו לו להכות בפטיש.
האמבולנס שלקח אותו היה שונה מאלה שהכרנו, ומיד חשדנו שהוא לא אושפז בבית חולים רגיל.
את מקומו מילא המנהל, ובכיתה כבר התלחשו שעדיף מורה משוגע על פני מנהל שפוי.
כשחזר המורה לבסוף לכיתה חשנו במבוכתו.
תחילה לא הבנו מדוע הוא נבוך, אך בשיעורים הבאים התחלנו להבין שמבוכתו לא נבעה מכך שהפך לישו לעינינו, אלא מכך שהטעה אותנו.

הוא לא היה ישו. הוא היה בונפרט."

סיפור משוגע ומצחיק שכתב ברק אטקין, מורה להיסטוריה בבי"ס בתל אביב, יחד עם ששה מתלמידיו, כשהיו בכיתה ט'.

שם הספר
עיר לא קדושה
תיבו
החתול של שרדינגר נכנס לכיתה