“הספר "הוראציו הורנבלואר: סיפורים" מאת ס.ס פורסטר (הוצאת כרמי את שות', 1958) הוא הראשון, מבחינת עלילה כרונולוגית (אף שלא הראשון שפורסם), שכתב בסדרת הספרים המפורסמת על גיבורו הוראציו הורנבלואר, "קצין־צי־אנגלי" (עמוד 59), והרפתקאותיו במהלך המלחמות הנפוליאוניות. פורסטר (ששמו האמיתי היה ססיל לואי טרוטון סמית) תיאר את גיבורו כג'נטלמן וכקצין צי מנוסה.

בראשית הספר החל הורנבלואר את שירותו בצי הבריטי כתת־קצין (Midshipman) בספינה "רעננה" שבפיקוד הקברניט, קפטן אדוארד פיליו. הקפטן היה "אמן במקצועו. ממש תענוג היה לראות כיצד ניהג את הספינה בפקודותיו הקצרות, המדויקות והקולעות" עמוד 82), והורנבלואר למד ממנו רבות. במהלך הספר לקח הורנבלואר חלק בקרבות ימיים כנגד פריגטה צרפתית אחרת, סייע להשתלטות על קורבטה צרפתית בנמל, נטל חלק בעימות עם ספינות הבערה ספרדיות (ורסיה ימית של מכונית תופת) ועוד.

פרק מרתק בספר הוא הפרשה במהלכה פיקד הורנבלואר על פלגת־נחיתה שהוטל עליה להשתלט על אסדה ספרדית "גופו רעד מהתרגשות ומקדחת־הקרב. פקודותיו הבאות ניתנו במהירות מסחררת. להיטותו לקרב כה עזה היתה, שגברה על כל הגיון. הוא התעלם לגמרי מחומרת המצב ומשיקולים של עדיפות כוח" (עמוד 118). לאחר שעלו הורנבלואר ואנשיו על סיפון האסדה "התלהבות הקרב גברה בו לפתע עשרת־מונים. בזינוק דילג על פני ארבעת שלבי הסולם הנותרים, והסתער בצוחה פראית על הספרדים. אקדחו פצפץ ופניו של אחד מאויביו כוסו שם. על השני השתער בפגיון" (עמוד 119). חלק זה של הספר הסתיים בהעלאתו של הורנבלואר לדרגת סגן.

בספר השני, שעלילתו מתוארת מבעד לעיניו של חברו הטוב ביותר, סגן ויליאם בוש, הוצב הורנבלואר כקצין בספינה "רינאון" עליה מפקד הקפטן סויאר. עד מהרה התברר לבוש כי בניגוד אליו, "הורנבלואר היה אדם שבחר תמיד ללכת בדרך הנועזת והמסוכנת. הוא קרא הרבה והיה בקיא בהלכות תורת הימאות, ועם זאת רכש נסיון מעשי רב" (עמוד 224).

במהלך ההפלגה למשימתה הסודית של ה"רינאון" גילה בוש כי הקפטן סבל מסכיזופרניה ופראנויה, והתעלל בפקודיו, כשהוא משוכנע כל העת שקציניו מתכננים מרד כנגדו. באחד הלילות נמצא הקפטן מוטל פצוע קשה באחד מהסיפונים, לאחר שנפל או נדחף דרך סולם; והורנבלואר הוא החשוד המרכזי במעשה. סגנו של סויאר, בוקלאנד, שתפס פיקוד על ה"רינאון" החליט להמשיך במשימתה, תקיפת מבצר ספרדי בהאיטי, שחלש על נתיבי הסחר, אך נסיונו לתקוף את המבצר מן הים נכשל כישלון חרוץ.

לאחר שנכשל נסיון לתקוף מן הים את המבצר הציע הורנבלואר תכנית נועזת – פשיטת לילה. "התקפה מצדנו על עורפם הוא הדבר האחרון שיעלה על דעתם" (עמוד 250), אמר והסביר כי "יחידת נחיתה תכלול כמאה מלחים ונוסף להם כשמונים מחיילי הצי" (עמוד 250). הפיקוד הכללי על הכוח הפושט נמסר לבוש שבחר בהורנבלואר כסגנו.

הכוח נחת בחשאי באי ונערף לתקוף את המבצר מצדו הפחות מוגן. כשנתן בוש את פקודת ההסתערות על המבצר "נחיל מלחים זרם מצדה השני של החצר: אנשי הורנבלואר פרצו למבצר" (עמוד 262). לאחר לחימה עיקשת נתקל בוש בסגנו בלב המבצר. "הורנבלואר היה מן העבר השני. בגדיו היו פרועים והתלהבותו ניכרת בו. הגם שהשתדל לעטות ארשת מאופקת. בידו האחת החזיק חרב שלופה, ובשניה לפת אקדח" (עמוד 263). המבצר נפל בידי הכוח כפרי בשל, כפי שצפה הורנבלואר מראש. הספר הסתיים במרץ 1803, עם חידוש המלחמה בין בריטניה וצרפת בראשות נפוליאון בונאפרטה, עם מינויו של הורנבלואר למפקד ספינת מלחמה משלו.

פורסטר כתב ספר הרפתקאות מהנה מאוד, שמציג היטב את הלוחמה הימית והיבשתית של שלהי המאה ה־18 וראשית המאה ה־19, וכן את דילמות הפיקוד שהוטלו לפתחם של קציני ים ומפקדי ספינות. תרגום הספר קולח ומהנה. דמותו של הורנבלואר, אגב, היוותה השראה לג'ין רודנברי, יוצר סדרת המדע בדיוני "מסע בין כוכבים", כשהגה וגיבש את דמות גיבור הסדרה הקפטן ג'יימס קירק.”