מר בנטינג היה עולה והולך בדרך החול המשופעת...

היה יום שבת והוא הלך הביתה לסעוד פת צהרים.

אדם במיטב שנותיו, בעל גוף מנופח במקצת... היה לבוש חליפת צמר כחולה....

דמותו אולי לא העידה על שפע ועטרת, אולם כובד גופו והילוכו נתנו אותות עצמאות שכולה בריטית...

שם הספר
מר באנטינג