רפרטואר אישי כשמו כן הוא: זכרונות וסיפורי חיים, הרהורים ומחשבות על מוסיקה ומעורבות ציבורית, לקחים ומסקנות שלמדה והפיקה מיכל זמורה-כהן במהלך חייה.

הספר אינו עונה על הגדרה סוגתית (ז`נרית) כפי שאנו רגילים לה, אך המחברת מציעה לקוראים עושר של נושאים: תאור החיים בבית הוריה, מתוכו נפרש והולך גם תאור חיי החברה בירושלים של שנות השלושים והארבעים; חוויית הלמידה בבית ספר קלן, בית ספר מיוחד במינו בירושלים של שנות השלושים; נעוריה ולימודי המוסיקה באקדמיה למוסיקה של ירושלים בשנות הארבעים; חייה המקצועיים כמוסיקאית שהשפיעה רבות על חיי המוסיקה בארץ; פעילותה הציבורית המגוונת הן בארגונים וולנטריים שונים והן בפוליטיקה.

כל אלה באים בצד סיפורים על היכרותה עם מוסיקאים מהבולטים ביותר בארץ ובעולם והיבטים אישיים ביותר של חייה: משפחתה והאנשים הקרובים לה ביותר.

מיכל זמורה-כהן נמנית עם האנשים שהטביעו את חותמם על חיי המוסיקה בארץ.
היא בתו של נשיאו הראשון של בית המשפט העליון בישראל, ד'ר משה זמורה, ואשתו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון לשעבר, חיים כהן.
זמורה-כהן מילאה תפקידים רבים בעלי חשיבות, בין היתר ניהלה את חטיבת המוסיקה ברשות השידור וכן את האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין בירושלים, עמדה בראש מועצת ארגוני נשים בישראל וייסדה את תנועת "סובלנות".

מיכל זמורה-כהן

ד"ר מיכל זמורה-כהן (2015-1926) הייתה ממקימי החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מנהלת מחלקת המוזיקה בקול ישראל, ראש מדור המוזיקה במועצה לתרבות ואמנות במשרד החינוך ומנהלת האקדמיה למוזיקה בירושלים. מחברת ספרים רבים, שהאחרון שבהם הוא "מסע מוזיקלי עם שופנהאואר" (דביר, 2014).... המשך לקרוא

שם הספר
המוזיקה שליחות ובשורה
מסע מוזיקלי עם שופנהאואר