ספר הקבצנים מנדלי מוכר ספרים בסיפור קלאסי זה, מנדבכי היסוד של אמנות הסיפור היהודית המודרנית, העלה המחבר תמונת עולם, שיש בה גם ייצוג היסטורי נאמן של מהיבטים מסויימים בחיי החברה היהודית המסורתית ב'תחום המושב' וגם מטאפורה רחבת-משמעות, החושפת את מצב הנפש הלאומית בגלות. שני מוכרי ספרים יהודיים מתנהלים לאיטם לעבר העיר היהודית 'כסלון', שבה יימכרו 'מכשירי בכיה' לימי האבלות של שבועת 'הבין המצרים'. מצטרף אליהם קבצן עילג, בעל מום, פישקה, המספר להם על נדודי בחברת אנשי העולם התחתון היהודי ואת סיפור חייו האומללים עם אשתו העיוורת ואת סיפור אהבתו האומללה לא פחות לקבצנית גיבנת. תחילה נראה סשסיפורו של פישקה אינו אלא דוגמא נוספת לכיעור, לעוני ולאדישות לגורל הפרט, השוררים ב'תרבות העוני' של העיירה היהודית בת הזמן. מנדלי, השנון והמפוכח שבין שני מוכרי הספרים, כבר הפליג בתיאר פגמיה ועליבותה של 'תרבות' זו. אבל לאט לאט מגלה פישקה את הערך האנושי העשוי להבקיע ממעמקי העוני והשפלות:האהבה, המוציאה את הפרט מבדידותו ומאנוכיותו, והמביאה אותו לידי קשר מחייב עם זולתו. ככל 'שקרב סיפורו של שיפקה לשיאו. גובר כוחו האמנותי והמוסרי, לעגו השנון של מנדלי מחוויר לעומתו והביקורתיות המוחצת שלו מרכינה את ראשה לפני אהבתו הטהורה של הקבצן. לאור סיפורו של פישקה מתגלה משמעותה הרחבה של הוויית החיים היהודית שמקור ליקויה בהצטמקות הנפש הלאומית מחמת מועקת הקיום הגלותי. הספר עוסק, למעשה בחורבן היהודי, חורבן הנפש:ולא במקרה מתרחשת העלילה בי"ז בתמוז, היום בו הובקעה חומת ירושלים בידי חילות נבוכדנאצר. במהדורה חדשה זו נוספו הסברים ותרגום מיידיש של הנוסח הראשון שלמ הסיפור ושל הקדמת המחבר לנוסח היידי המלא שלו. מסה מסכמת את הדיון המחקרי והביקורתי ב'ספר הקבצנים' ושופכת אור חדש על המבנה והמשמעות של הסיפור