שלוש נשים היו בחייו של עמנואל, במאי סרטים ישראלי החי בפריס מאז שהוכרז כעריק. בקיץ 1970 נמצאות שלושתן בפריס.
אניטה, בעלת ביתו ואהובתו של עמנואל, פעילה עם בעלה בסקציה היהודית של המפלגה הקומוניסטית ובסוכנות הנסיעות הגדולה שלהם.
רחלי, בת אביו של עמנואל, באה להתארח אצל אחיה בחופשת ערב הגיוס שלה, בתקווה לרפאו מהאנטי ציונות שלו, שהיא רואה אותה כמחלת נפש. נעמי, המגיעה לפריס לביקור קצר, והחושדת כי מישהו מנצל אותו ואת סרטו לצורך מסע צילומים שישרת גורמים באינטרנציונל הטרור. עמנואל, המתקרב לגיל ארבעים, יודע כי בזכותה של אניטה ניתנת לו הזדמנות חייו ליצור סרט ארוך שתפוצתו מובטחת, ודעותיו ויכולתו יוצגו בו לראשונה מחוץ לגטו השמאלני שבו חי. האם בגלל זה הוא מנסה להתעלם מהחשדות? מהחשד שאולי לא במקרה פנה אלן, קצין האינטרפול, אל רחלי אחותו, אולי לא במקרה הגיעה נעמי דווקא עכשיו לפריס ולחייו הנכונים לה תמיד? יעקב מלכין, מרצה לספרות, תיאטרון וקולנוע בין ספריו, שראו אור בהוצאת ``מסדה`` ``אמנות אהבה מסה באסתטיקה``, ``איכות החיים ותחיית הקהילה``, ``אומנות ההרצאה``, ``לכסיקון האמנויות`` (עורך שותף). בהוצאות אחרות: ``יונה ג`ונס``, מחזה תנ``כי ושירים (הוצאת חיפה), ``ספרות התסריט`` (הוצאת הקיבוץ המאוחד), ``מבוא לצ`פלין ולברכט`` (פאן) ועוד. פליס פזנר מלכין, ציירת אחרי לימודיה באקדמיה לאומנויות בפילדלפיה עלתה לארץ ב1949-. מאז הציגה את תמונותיה בתערוכות בתל אביב, חיפה, לונדון וניו יורק. שישים מציוריה מצויים בספר ``אמנות כאהבה`` בהוצאת ``מסדה``. ציירה כרזות לתיאטרון ואיירה ספרים רבים. עורכת שותפה של ``לכסיקון האמנויות``, שראה אור בהוצאת ``מסדה``.