סיפורו של סטודנט ישראלי בבית-ספר גבוה לאומנויות התיאטרון בסטראסבורג, צרפת,סוף שנות ה-50 שזור ביומנו העכשווי של אותו סטודנט, שהפך בהפרש של 30 שנה לדיפלומט בשרות שר החוץ הישראלי.
איו ודרה, מארי-קלייר ומאני, סנדי, ביל, ראזאק, עבאס מם הלגיון ו"הדה גאבלר" הצהובה מתחנת הרכבת;
כל אלה אוהבים ורעבים, נפרדים ונודדים, חיים ומתים, חוזרים ובאים מן העבר הרחוק אל ההווה עמוס הזכרונות, כשהם מלווים בבלוז.
בלוז לא רק כאקורד של אווירה, של עצב או מחאה, אלא כאינטרמצו העומד על משמר דיוקם של דברים.
וכל זאת, בעטו הפיוטי והצבעוני של המשורר, מספר, מתרגם ועורך, משה בן-שאול.