כאשר אנו מתבוננים על המאורעות בחיינו שהתרחשו בעבר, רובנו בפעם זו או אחרת היו אומרים ``הלוואי והייתי עושה כך וכך בצורה שונה``, או מדוע לא בחרתי לעשות משהו נוסף?`` בחיים, הבחירות העומדות בפני כל פרט במהלך חייו הן עצומות. כל פעולה הננקטת כתוצאה של מה שאנו היינו רוצים לחשוב כבחירה חופשית, יכולה בעצם להיות הצעד הראשון לאסון או להצלחה. ``לו רק הייתי נשאר עשר שניות נוספות ומשוחח עם אותו אדם, לא הייתי מגיע לתאונה שבה התנגשו שלוש מכוניות? כאשר אחת מהן הייתה שלי``. מלות המפתח ``לו רק``, הן מטבען בעלות ראיה לאחור. אין כל ערך להתבונן לאחור אל מה שעשוי היה לקרות. ישנה כמובן תועלת בהתבוננות בעבר ולמידה ממנו לגבי הטעויות שלנו. אך כמה אנשים יכולים לומר בכנות שהם עושים זאת. מה שעורר יותר את סקרנותה של האנושות היא האפשרות של הצפיה לעתיד, לא על-מנת לקבוע פעולות שאנו נוקטים בהן במהלך החיים, אלא כדי להפיק רמזים לגבי מגמות ומסגרות, רעות וטובות. ברמה הבסיסית, הגדת עתידות מקבילה לאינטואיציה. האינטואיציה היא שמגלה לנו, לא לעשות דבר מה אשר יהיה גרוע בעבורנו. היא אינה מבוססת על היגיון, אלא על תחושה בלבד. אין זה מקרי שלאינטואיציה יש תפקיד מרכזי ברוב הצורות של הניבוי לעתיד. לאינטואיציה תפקיד בהגדת העתידות באמצעות קוביות, בקריאת כף היד, אסטרולוגיה, נומרולוגיה ושאר התורות. משחק המזל הדרמטי ביותר הוא קוביות המשחק. שלא כמו בקלפים, קוביות המשחק הן מהירות ופשוטות מאוד. זהו משחק המזל העתיק ביותר הידוע לאדם ואולי אף השיטה העתיקה ביותר להגדת עתידות. קוביות המשחק הן כלי שרת של העיסוק. במהותן, אין הין מסוגלות לנבא את העתיד, ואי אפשר לייחס להן כוחות מיסטיים. דיוקו של הניבוי לעתיד באמצעות קוביות משחק, יכול להיות טוב רק עד כמה שהקורא בהן יכול לעשות זאת. קוביות המשחק מספקות את המפתח להתרת עתידו של האדם הרוצה בכך