“נזכרתי בספר הבוקר (יום שישי, 26 אוגוסט 2022), בעקבות שיעור קצר, בן 5:36 דקות, באתר המצויין PragerU: "האם אמריקה יוצאת מדעתה":
https://www.prageru.com/video/is-america-losing-its-mind

משם הגעתי לסרטון-שיח, בן 20:49 דקות, על הספר (שיצא בארה"ב ב- 1987), מיולי 2022:
https://www.prageru.com/video/max-eden-the-closing-of-the-american-mind

הופתעתי (ולא הופתעתי) לראות שהספר חזר לכותרות, 35 שנה אחרי שיצא לאור (בשנה האחרונה, לפחות 4 מתעניינים חיפשו את הספר פה ב- "סימניה"). נראה שתופעות אותן זיהה המחבר פרופ' אלן בלום במקומו ובזמנו, כ- "בעייתיות" (בלשון המעטה)... מלבלבות גם כיום, ובעוצמה. ניתן לראות באלן בלום כנביא ירמיהו - נביא החורבן, שגם את דבריו, בזמנו, הציבור לא אהב (בלשון המעטה), ולא פעל מספיק כדי לתקן את המצב. לצערנו, הנביא ניצח... החורבן הגיע... והעם והעולם, הפסידו. מרתק לראות את ההתעניינות המחודשת בספר.

ברשותי "מהדורה שלישית תשס"ב 2002". כמובא לעיל, המשפט האחרון, בתקציר שבגב הספר: "הקורא בישראל ימצא במיסמך פרובוקטיבי זה נקודות להיאחז בהן בדיון על אופיה ועתידה של מערכת החינוך במקומותינו". עשרים (20) שנה, וכאילו כלום לא השתנה (לטובה). המשפט הזה (והספר בכלל) תקפים בעוצמה גם כיום. מטריד שאין אדם או תנועה, שתעצור או תאט את קצב ההידרדרות שלנו במדרון החלקלק.

במהדורה העברית לא תרגמו את שם הספר במלואו. שם הספר בשפת המקור (אנגלית):
The Closing of the American Mind: How Higher Education Has Failed Democracy and Impoverished the Souls of Today's Students
את המילים בכותרת המשנה: "... and Impoverished the Souls of Today's Students", הייתי מתרגם: "ורוקנה (או והשחיתה) את נשמתם של הסטודנטים כיום".

הסטודנטים של לפני 35 שנה, הם המחנכים והפרופסורים של היום. ממש בא לי לבכות.
אני תקווה (חייבים להיות אופטימיים) שהתעניינות המחודשת בספר, אולי תפקח עיניהם של הקוראים הנבונים, ומישהו בעל עין טובה ומעוף חיובי, יוכל להסיט אותנו מהידרדרות ערכית-חינוכית נוספת.

את הספר שברשותי, רכשתי כנראה ב- 2007. אני נוהג שלא לכתוב כלום בספרים, אפילו לא לרשום את שמי... אבל, כידוע, לכל כלל יש את היוצא מן הכלל... וכך כתבתי לעצמי(?!) אז, בעמוד הראשון: "לעניות דעתי, ניתן בהחלט לשנות, בעצב, את הכותרת ל: "דלדולה של הרוח בעולם המערבי, והנספחים לו (כולל העולם היהודי)".

להלן פסקת הסיום בהקדמתו לספר, של סול בלו (Saul Bellow), 1987:
"להט הוויכוח שבין ה"שמאל" ל"ימין" התפתח בחריפות שכזו בעשור האחרון, עד כי הדבר פגע פגיעה חמורה בנוהגי השיחה התרבותית. יריבים אינם מאזינים עוד זה לזה. יהיה זה מצער, אם בני-פלוגתא אינטלגנטים לא יקראו את ספרו של פרופסור בלום בשימת-לב נטולת פניות. הוא מעלה טיעון חשוב וראוי לעיון קפדני. בין שמסכימים עם מסקנותיו ובין שלא, הוא מעמיד מורה-דרך חיוני לדיון, לא רק רפרוף מעל-פני המסורת, כי אם סיכום בהיר לחלוטין, מדויק מבחינה היסטורית, תמצית אמינה של התפתחות חיי הרוח באמריקה הדמוקרטית".

בערך וויקיפדיה בעברית על "אלן בלום" יש פרק על הספר, אבל לספר אין עדיין ערך העומד בפני עצמו כמו (נכון לכתיבת שורות אלו) באנגלית, ערבית, ספרדית, הולנדית, פולנית, ו- וויאטנמית.
https://en.wikipedia.org/wiki/The_Closing_of_the_American_Mind

לקריאה נוספת, ראו מאמר מתורגם ב- "הארץ", 2007:
שדות הקטל של האקדמיה: עשרים שנה חלפו מאז הצית ספרו של אלן בלום, "דלדולה של הרוח באמריקה", את הוויכוח אם יש להיצמד לקנון הקלאסי או ללמד יותר יצירות של שחורים, נשים, הומואים ומיעוטים אחרים. הרב-תרבותיות ניצחה. מדעי הרוח הפסידו.
https://www.haaretz.co.il/misc/2007-09-28/ty-article/0000017f-e704-dc7e-adff-f7ad2f720000

באחד משיעוריו של הרב יונתן זקס (1948-2020) לפרשת "ואתחנן": "ברית ה', בריטניה וארצות הברית ("שיג ושיח: קריאות חדשות בפרשת השבוע", הוצאת "מגיד" 2019. תרגם: צור ארליך... כתב הרב בעמוד 274:
"כמה אירוני הוא שהתרבות הפוליטית בארצות הברית היא יהודית יותר מזו שבמדינת היהודים. אולם משה רבנו צפה שכך יהיה. שמרו וקיימו את התורה, אמר משה, "כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים". משה ידע שהעמים יראו את מה שהיהודים לפעמים יחמיצו: שאפשר ללמוד מחוכמתה של תורת ה' איך לקיים חברה חופשית.
הפוליטיקה הישראלית זקוקה לחזון הצדק החברתי, החמלה, כבוד האדם ואהבת הזר - החזון שהציב משה רבנו, חזון שמאז ועד היום לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחו".”

“בלום הוא כותב בחסד. תתעלמו מהנכתב על גב העטיפה. מדובר בספר שמתמודד באומץ עם תנועות המחאה של שנות הששים, עם הפוסט מודרניזים, עם התנועות הרדיקליות. הוא מצביע על שורשיהם הפשיסטים, על הבערות שהם מקדמים במסווה של נאורות. ספר מצויין ורלוונטי לימינו שחושף את היסודות של תנועת האנטי גלובליזציה והשמאל הרדיקלי. הקורא הישראלי יזהה בין דפי הספר תופעות שהחלו לצבור תאוצה באקדמיה הישראלית - ניהליזים, קידום אפליה מתקנת על חשבון מצוינות, הפיכת מקצועות אקדמים לאופנתיים ולמקדמי מטרות פוליטיות. ספר מעולה.”