`מאקס האוולאר`, שפורסם לראשונה ב1860-, תורגם מאז לעשרות לשונות - בגרמניה לבדה יצאו עד כה שישה תרגומים שונים - והיה לרומאן ההולנדי החשוב ביותר, ולדעת רבים - לשיא בספרות ההולנדית כולה. קרוב למאה-וחצי לאחר היכתבו הוא יכול להיקרא כרומאן פוסט-מודרני בעל מיבנה כאוטי-לכאורה. הוא מסופר מפי מתווך הקפה דרוחסטופל - דמות קומית בעמדותיה ומושגיה - המקבל ערימת כתבי-יד מאיזה `מצועף`, העתיד להתגלות כהאוולאר, בעל קריירה במימשל ההולנדי באינדונזיה. דרוחסטופל כותב ספר אחד, האמור להיות שימושי לסוחרי-קפה, אבל שטרן, צעיר שהובא מגרמניה, משתתף אף הוא בכתיבה, והוא כותב ספר על האוולאר, ספר רווי פרטים שרק האוולאר יכול לדעת. יוצא איפוא שבפרקים אלה שטרן משמש מן הסתם רק כתחבולה, כדי להערים על דרוחסטופל, ולמעשה אלה הפרקים שאת רובם כתב האוולאר עצמו. יש בהם הערצה לדמותו, אבל גם ביקורת, שאולי גם הוא עצמו מסוגל לה. מתקבל איפוא ספר, שפרקיו השונים כתובים זה נגד זה. וכל אלה הם ברואיו הבדיוניים של מולטאטולי (``רבות סבלתי`` בלטינית); אלא שמולטאטולי עצמו - המחבר - הוא שם בדוי, שם-העט של אדוארד דאווס דקר, פקיד המימשל הקולוניאלי, הרואה בספר כתב-אישום שנועד להביא את עניינו לידיעת הציבור ולבירור רישמי, והמופיע בספר תחת השם הבדוי מאקס האוולאר. הנחש הזה, שזנבו בפיו, שמר לאורך ימים על מעמדו כאחד הספרים הנקראים והנחקרים ביותר בהולנד, וכאבן-פינה של הספרות ההולנדית. היום נראה המסר האנטי-קולוניאליסטי שלו מתון למדי, וכוחו נובע מן האירוניה על החברה הבורגנית והדתית, מן האינדיבידואליזם הקיצוני, ומן האיבה לכל שיטה כוללת באשר היא - פילוסופית, פוליטית, או ספרותית. מן החיפוש הבלתי-נלאה ומן ההתנגדות לכל דוגמה נובע גם הערעור המתמיד על גבולות ז`אנריים. אבל עיקר כוחו של הספר בא לו מן הקרעים שעולים מתוכו - של דמות מקסימה ודוחה גם יחד, זו של האוולאר-מולטאטולי-דקר, המערערת על עצם ההבחנה בין בדיון למציאות.