“זאת לא ביקורת . אלא הומז' לזיכרון ילדותי .
אשה יקרה- חברה מהאתר -קראה על אהבתי לספרי ילדים /נוער במהדורות ישנות . ברוב טובה שלחה אלי ארבעה ספרים שמבחינתי הם שווה שקיי-יהלומים ממכרות שלמה המלך . חלקם נמצאים אצלי בספרייה אבל במהדורות יותר חדשות :
"ביטריצ'ה- או מעשה שתחילתו חמור וסופו ארי טורף" - מאת נחום גוטמן .,הוצאת ספריה -"לילד"-הוצאת עם עובד.
הספר -כריכתו שהייתה קשה בעבר והיום קצת פחות ,איורו של גוטמן עליו דהה הצהיב וכמעט ממזג את הצבעים לתוך עצמם .
105 -דפיו חומים זהובים מיושן ולא כולם מחוברים לשדרת הספר .אבל זה היופי הקסום מבחינתי בספרים מעין אלו . האותיות גדולות ומנוקדות ,האיורים הקטנים של גוטמן בתוך דפי הספר שמרו על עצמם ועל חיוניותם באופן פלאי.
אני מחזיקה חתיכת היסטוריה כי מדובר במהדורה הראשונה של הספר- שנת -1942 !!!.
בתוך הספר ע"ג העמוד הראשון -מצוין השם:"לילך"-בכתב יד של ילדה בכיתה א' ומנוקד . מי הייתה לילך? ילדה מהעיר ? ילדה מהקיבוץ?....המסתורין יישאר לעד !!
_________________________________________________
"מה עושות האיילות -שירים לילדים"- מאת לאה גולדברג ,ציורים: אריה נבון. הוצאת "אנקורים" ספרית הפועלים -הקיבוץ הארצי השומר הצעיר .
כריכת הספר שהייתה קשה פעם בצבעה הסגלגלה- מעומעמת קמעה אבל שומרת עדיין על חיותה .117-דפים צהובים -לבנבנים .האותיות גדולות ומנוקדות. שדרת הספר קרועה במקצת ולא כל הדפים מחוברים אליה. הספר מקבץ בתוכו 38 שירים -פזמונים,שנושאם העיקרי הוא הטבע: עונות השנה, המאורות, הים, החי והצומח של ארץ ישראל,ובהם נכסי צאן הברזל של תרבותינו :
* "מָה- עוֹשׂוֹת- הָאַיָּלוֹת",הולחן על ידי יוני רכטר .
* "פִּזְמוֹן לַיָּקִינְטוֹן", הולחן על ידי רבקה גוילי.
* "עֶרֶב מוּל הַגִּלְעָד" -{הוקדש לילדי אפיקים}, הולחן על ידי מיקי גבריאלוב.
* "בְּאֶרֶץ סִין".
* "עַל שְׁלשָׁה דְּבָרִים"- הולחן על ידי אריה לבנון.
* "דַּג הַזָּהָב".
* "מְצִיאָה"- הולחן על ידי דניאל סמבורסקי.
* "שִׁיר הַהַפְלָגָה",הולחן על ידי מספר אמנים,ובהם יששכר מירון,סשה ארגוב ועקיבא נוף.
* "כּוֹבַע קְסָמִים",הולחן על ידי רמי קלינשטיין.
* "דֹּב־דֻּבּוֹנִי בֶּן דֻּבַּיִם מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם".
* החליל -{זה לא טעות בהדפסה -כך כתוב}, הולחן על ידי דוד זהבי.
{ הוצאת הפועלים משכילה מידי פעם לרענן מחדש שיר אחד משלה מהקובץ כספר -יחיד,וזה בסדר. כך הילדים של המאה ה-21 נחשפים לאוצרות השירה הנהדרים הללו. בדרך -ההוצאה עושה מכך גם כסף רב .כי הרי היא לא תרענן מחדש בבת אחת את כל 38 שירי -האוצר, זהו יהווה נזק כספי עצום להוצאה ממעין הזהב הבלתי -נדלה שלה.}
הספר יצא לראשונה ב-1949,ושוב אני מחזיקה באוצר היסטוריה מבחינתי -כי הספר שנמצא אצלי הוא מהמהדורה הזאת הראשונה!!! .
האיורים בשחור -לבן כל כך יפים ומיוחדים של הצייר אריה נבון ועדיין חדים וברורים ע"ג הדפים.
בתוך הספר ישנה הקדשה:"{למישקה}, למ'שלה הנחמד מהנהג שלך -ישראל ". מי זה מ'שלה ? חי בקיבוץ? בעיר ? ומה פתאום יש לו נהג ? נהג מהקיבוץ של הילדים? או נהג פרטי?, זה היופי והנסתר בהקדשות אישיות בספרים ישנים .הדמיון שלי -מרקיע שחקים !!!
__________________________________________________
"ספר התעלולים של מקס ומוריץ"- מאת וילהלם בוש ,נוסח עברי-אורי סלע {שהיה סופר, עורך, מתרגם, חוקר ספרות ולשון-מיתולוגי בתולדות הספרות העברית },איורים מאת -וילהלם בוש, הוצאת "דבר"-ספרית "תיבת-נוח" -בעריכת אוריאל אופק .
כריכת הספר קשה ששמרה על קשיותה במשך השנים ,בצבע צהוב חרדל משהו, מעורבב בצבע שחרחר-מלוכלך של טביעות אצבעות ,שנוצר כנראה , בטוח, מקריאה ואחיזה בספר פעמיים רבות .אין ספרור עמודים, האותיות גדולות ומנוקדות. הספר שלם וללא קרעים מבחוץ ומבפנים.
האיורים הם האיורים המקוריים מהנוסח בגרמנית של המחבר ,הם כל כך יפים, מצחיקים, נהדרים,גסים במקצת,מעבירים
את הרגשת השובבות הזדוניות של הצמד הנוראי והמקסים הזה .
הצמד השובב והמזיק נקראים בנוסח העברי הזה בשמם המקורי -מקס ומוריץ,אבל כל שאר אנשי הכפר והחיות בעלילה עברו להיות תושבים בא"י,כי הנם נקראים: הדודה סימה,החיט מר -תיש,המורה המלומד-יוחנן ,דוד -יוסף, האופה ללא שם -סתם האופה ,האיכר-יונתן,והכלב -מוקי.
בתרגום הזה הושאר סופם הנורא של הצמד. אך לרוב בתרגומים החדשים הושמט הסוף הנורא באמת של שני התעלולנים הללו.
הנוסח העברי שאני מחזיקה בידי הוא מ-1965 מההדפסה הראשונה !!!.מודבקת על הדף הראשון - מדבקה של ספרית "תיבת -נוח"
{נוער חוסך}- בנק לאומי בע"מ ,ובו ציור של ילד מחייך מאוזן לאוזן יושב במעין תיבה-דוגית קטנה,ובמרכזה של המדבקה רשום:"יואל שמחוני" ,בכתב יד ילדותי. בדף הבא רשום בכתב יד מבוגר:"משפחת יואל שמחוני". מי היה הילד יואל? סביר להניח כי היה ילד עירוני שגדל במשפחה עירונית שורשית. אני מניחה זאת, בגין שם המשפחה הכל -כך עברי והצברי לאותו עשור שנות -60 .ובנוסף - כי רק בערים פעלו בנקים. אז בימים הטובים ההם הבנקים היו גם משקיעי ופטרוני -תרבות ל-שמה!!! ולא רק מכונת שאיבת הכספים של משפחת "יואל שמחוני" כיום .
בספרייתי יש עותק של ספר דומה בתוכנו בשם "'שוע הפרוע", שהנו תרגום שלישי לספר "יהושע הפרוע" מאת היינריך הופמן (1985)-עובד ע"י אוריאל אופק ,שתוכנו דומה. כאמור כבר סיפרתי פה באתר שהבאתי לנכדתי בת -ה-4 את הספר הנ"ל והוא הוחזר אלי במהירות הבזק ע"י הבן שנחרד מהברוטליות של הסיפורים ומהאיורים שבספר....תוך טענות וטיעונים שהספר נורא ואיום ואינו חינוכי ,ומכאן שלא רצוי לנכדתי להיחשף לטקסט הכל- כך הקשה....אוי.... איזה דור הורים חנאנות !,חנונים !ומחמדים יש היום!!!. איני זוכרת שמנעתי מבנותיי לקרוא ספר כל שהוא בילדותן, ובכלל, בגלל התוכן ובטח שכזה ,לא נראה לי שיצאו ניזוקות מהעניין .
_____________________________________________
גולת הכותרת וההפתעה הכי גדולה בחבילת המתנה היה הספר "הילדה והגפרורים; פנס-הרחוב הישן" מאת-הנס אנדרסן.
תרגום-שלמה.{רק שלמה!!},הוצאה - "עמיחי",שנת הוצאה לאור הראשונה - 1958.מי המאייר/ת - לא מצוין .חיפשתי באינטרנט -לא הצלחתי .אשמח אם מישהו יגלה את זהות המאייר/ת .
הספר בכריכה קשה, האיור בעטיפה דהוי במקצת ,אבל המבט של הילדה ברור ,וכן מטפחתה המתנופפת ברוח הקרה ,כל הקור שבעולם נמצא בכריכה הזאת ,האיורים בצבעים ובשחור -לבן .האותיות גדולות ומנוקדות. שדרת הספר במצב טוב והדפים צהובים -חומים.
בבת אחת הוחזרתי לכיתה ב' בשנות ה-60 ,סביר להניח שאבי הביא לי את הספר מספריית "סולל בונה" בה הוא עבד. הספרייה שהייתה ותהא אם- מכורתי והולדתי לעולם -הספרים מאז ועד יום מותי ...אני ממששת את דפי הספר המצהיבים ,אני זוכרת בבירור שלושה איורים צבעוניים בצבעים אדום,כחול, צהוב ואפרפר. באיור אחד -הצבע הצהוב -הלבן של הילת הגפרור הדולק ובגדיה הקרועים של הילדה בצבע אדום סגול הם החדים ביותר בזיכרוני מהספר,והוא-הזיכרון הזה כל כך פה ועכשווי -!!! ,שאני יכולה כמעט להריח את הבית של ילדותי, לדמיין את החדר הקטן, ולהבין בדיעבד שהייתי ילדה מופנמת רזה וכעורה ...אוי.... עולם אחר שבו היו גם אמא ואבא .הלב מתכווץ מכאב באחת!!!
בדף הראשון הפנימי של הספר מצוין שם ילד:"דודי ניידס" .ופה הדמיון רשאי לשאול את כל השאלות בעולם וכולם יהיו הגיוניות ונכונות ,והתשובות כנ"ל.
______________________________________________
שמתם לב שלהוצאות הספרים לילדים הוענקו שמות קסומים מעולם הילדות:"לילד","אנקורים","תיבת-נוח".
כל ארבעת הספרים הללו בחבילת הקסם המופלאה הזאת גרמו לי אושר רב .אולם הספר שריגש את נבכי נשמתי יותר מכולם היה,
כמובן- "הילדה והגפרורים;פנס-הרחוב הישן" שהציף אותי באחת בזיכרונות ילדות מתוקים ומרירים כאחד.
הספרים הללו יודבקו מחדש ,ויעטפו בניילון עבה ובהיר כמו בספריה במו -ידי ,כי אני מתכוונת להורישם לבנותיי ולנכדיי בבוא העת.
תודה לנינה שהואילה להעלות את גרסת הכריכה הזאת לאתר ,בשבילי -היא עולם ומלואו .
ואחרונה להערכה לאותה אשה מדהימה ויקרה מהאתר ששלחה אלי את הספרים הללו וכתבה לי: "קל לי מאד להיפרד מספרים כאשר אני יודעת שהם עברו לידי מי שהם יקרים לליבו". לך -התודה וההוקרה .”
