"להציל את ציקלופ" הוא סיפור על ילד וסוסו האהוב "ציקלופ". הילד, גיורא נאמן, בן קיבוץ בית השיטה, תמים ורגיש, מנסה להציל את "ציקלופ" שתום העין, שעתה, לאחר ש"עשה את שלו" נחרץ גורלו. אבל הספר אינו רק סיפור של ילדות והתבגרות. העלילה הנפרסת בו הופכת למעין סאגה משפחתית שראשיתה בשלהי המאה ה19 - והמשכה בהצבת "אבני הדרך" של המפעל הציוני הסוציאליסטי: הגשמה בתנועות החלוציות, התיישבות בעמק יזרעאל ונטילת חלק במאבק לעצמאות ישראל. העלילה המשפחתית נשזרת באפוס של התנועה הקיבוצית עד שנת 1949, תום מלחמת העצמאות, נקודת מפנה שממנה "שום דבר בנוף הכל כך מוכר והכל כך אהוב כבר לא יהיה מובן מאליו". הספר, המספר על תקופה הרואית ומרתקת מנקודת מבט ייחודית, נטול יומרות של מסמך היסטורי רשמי, כתוב בפשטות ומבטא תבונה של ילד סקרן, שבתעלוליו העמיד לא פעם את כל הקיבוץ על רגליו. בשנת 1966, בתקופת המיתון הגדול, יצא גיורא לניו יורק, התחתן עם לואיז, הוליד שלושה ילדים ועשה לביתו בהצלחה ובכבוד. אבל לאורך כל השנים ליוותה אותו תחושה שזנח את ישראל ונטש את הערכים שלאורם גדל. זאת על אף שביקר בישראל פעמיים - שלוש בשנה ושמר על קשר הדוק וחם עם בני משפחתו ובמיוחד עם הוריו. שיתוף הפעולה בין המספר, גיורא נאמן, לכותבת, סמדר בת אדם, יצר ספר עצוב ומצחיק כאחד, אשר ירתק בני נוער ומבוגרים שאהבתם הגדולה היא הארץ הזו.