“אנשים הנמצאים בסביבתי טוענים שיש לי מנהגים מוזרים. אם נדבוק רק באלו הקשורים באתר, אז הראשון בהם הוא הנוהג לקרוא תוך כדי הליכה. "תיזהר שלא תיפול או תיתקל במשהו" הם קוטעים אותי מקריאתי באזהרותיהם הנדושות. אני מעריך את הדאגה שלהם כלפי, אחרי הכל נבואותיהם השחורות כבר הספיקו להתממש פה ושם באיזו בומבה מענף נמוך שנגח בראשי, אבל אני ממשיך בשלי. הפיתוח של צורת הקריאה הזו לקח זמן. אני מדמה את היכולת הזו למושג 'זן-שין' הלקוח מאומנויות הלחימה היפניות. המונח מתייחס למצב קשב. התרגום המילולי של זנשין הוא "קשב נשאר". באומנויות לחימה כגון נינג'יטסו מתייחס זנשין למצב הגוף כחותמת מנטלית לפני, בזמן ולאחר ביצוע טכניקה.בקיודו אומנות הלחימה בקשת יפנית מתייחס זנשין למצב הגוף לאחר שהחץ עזב את הקשת. מצב הגוף משקף את השקט והריכוז הפנימי לאחר שהטכניקה בוצעה. בקראטה זנשין מציין מצב של ערות מלאה בזמן הביצוע. עירנות לאויב ולסביבה, מצב של מוכנות להתקפה או הגנה. בהקשר של קנדו זנשין הוא מצב המשכי של מוכנות המתבטא במצב הגוף וחזרה מהירה לקמאה יציבה ורגועה לאחר התקפה. הניקוד של ההתקפה מושפע מאיכות הזנשין הגופני לאחר ההתקפה. באייקידו מתבטא אימון הזנשין במיקוד על היריב לאחר ההטלה שלו ואחר כך העברת הקשב למרחב מסביב מתוך מוכנות להתקפה נוספת. באיוואמה אייקידו מתרגלים זנשין המופנה לסביבה כאשר היריב מהווה חלק קטן ממנה. ובקריאה, הזנשין הוא היכולת להיות לחלוטין בתוך העולם הסיפורי ועם זאת ער לסביבה תוך כדי תנועה במסלול רצוף מכשולים (מעברי חציה, אנשים, עמודים, מכוניות וכו'...)
זו, אני מעריך, המוזרות הבולטת ביותר בתהליך הקריאה שלי. השנייה עליה רציתי לדבר וזו שגם מתקשרת לספר עליו ניתנת הביקורת: צמחי מרפא מדריך שדה לצמחי המרפא של ארץ ישראל מאת נסים קריספיל, נוגעת לחטט בארגז ספרים ישנים שזרוק ליד פח הזבל. "מה אתה נוגע בזה? חסרים לך ספרים בבית? לך לחנות ותקנה ספר חדש. אתה עושה לי בושות!"
בושות או לא בושות, את הספר הזה מצאתי בדיוק כך. הוא כולל מאות צמחים ארץ ישראלים לשימושים רפואיים. מלבד אינדקס הצמחים יש אינדקס מחלות מאוד מגוונות כגון שפעות, תולעים, פיטריות, תנובת חלב, כאבי גב, גרון, בטן, שיניים, וסת ואפילו אבני כליה (וזו רשימה חלקית ביותר). לכל צמח צילום ציבעוני עם הסבר מפורט לגבי גיאוגרפיה וזמנים בהם אפשר להשתמש בו (אם מדובר על פירות באיזו עונה). הסברים על ייבוש פרחים ודרכי ייבוש, משרה, מרתח, תה, מיצוי כוהלי, שימני. בקיצור ספר מרתק.
כגילוי נאות אגיד שאני קשור במקצועי לעולם הרפואה הקונבנציונלית. אני לא חסיד גדול של רפואות הוליסטיות למינהן וסיפורי פוגי מבלי אסמכתא מבוססת מחקר מדעי שעמד בקריטריונים מחמירים. ועם זאת, אני מודה שלפחות כל מה שיצא לי להשתמש בו דרך הספר השיג את יעדו (חלק מהצמחים ידועים בפעולתם גם בעולם הרפואה הקונבנציונלי)
הספר הזה נמצא אצלי כבר שנים וכל פעם שאני עושה בו שימוש אני משום מה נורא גאה בעצמי. מה אגיד לכם, אני מת על המוזרויות שלי!

**הבהרה- את החלק על משמעות הזן שין באומנויות הלחימה השונות לקחתי מתוך אתר בשם אקבן והוא נכתב ע"י יוסי שריף.”