בבוקר שבת, 28 ביוני 1941, בשוך הפגזה לילית כבדה על ריגה , הצליחה המורה הצעירה חנה לעלות על רכבת עמוסה יהודים שביקשו להימלט מבירת לטביה ולהגיע לרוסיה. לתומה ציפתה שתוואי הנסיעה יעבור בעיירת הולדתה ווארקליאן. צפייתה נכזבה. הרכבת נסעה דווקא דרך אסטוניה, ושוב לא ראתה חנה את הוריה. שבוע לפני כן שימש יוסף, חייל יהודי מלבוב, קַשר תורן ברכבת צבאית סובייטית שעשתה את דרכה מאזור ים אזוב אל קו החזית שהגן על מוסקווה. בשומעו דרך מערכת הקשר על נפילת עירו בידי הגרמנים הלמה בו הידיעה כאגרוף בבטן: מה יעלה בגורל יקיריו? רק כעבור שנים תתגלה לו האמת האכזרית: מכל משפחתו הוא היחיד ששרד מן המלחמה. אותה מלחמה, על דרכיה הנפתלות, הפגישה את חנה ויוסף בתחנת טרקטורים אי-שם בין גורקי לקירוב בלב יערות השלג.

ולרי ארנון

ולרי ארנון לבית רוזובסקי נולדה וגדלה בסולפורד שבצפון-מערב אנגליה. בשנת 1955 עלו ארצה היא ובעלה, אמציה אנגלסברג (לימים ארנון) – שניהם חניכי תנועת "הבונים" – והתיישבו בקיבוץ בית העמק. ב- 1959 העתיקה המשפחה את ביתה להרצליה. ארנון, מתורגמנית ועורכת לשונית, תרגמה לאנגלית מיצירותיהם של... המשך לקרוא

שם הספר
אותה נשיקה
האוצר מזנזיבר
שכנים - תעודה
Across the street and far away